תשסג

וזהו ענין המד"ר פ' תצוה ר"פ ל"ח דקנ"ג ע"ד ע"פ לקח פר בן בקר הה"ד גדולים מעשה ד' דרושים לכל חפציהם, תלים סי' קי"א כשהוא רוצה הוא קוראה בלשון נקבה שנאמר ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וכשהוא רוצה הוא קוראה בלשון זכר שנאמר לקח פר בן בקר, דלכאורה אין לזה הבנה, מהו ענין הוא קוראה, הרי גבי אהרן הי' פר זכר, והפרה אדומה היתה נקבה, ולא בקריאת שם תליא, וע' במד"ר בשלח פכ"ה ופעמים עושה אותם בדמות נשים ופעמים בדמות אנשים שם ניחא אבל כאן אין הפירוש מובן, א"ו הפירוש דקאי על כללות ק"נ שיש בה דכר ונוק' לכן כשהוא רוצה הוא קוראה בלשון נקבה, ר"ל נוק' דק"נ, וכשהוא רוצה קוראה בלשון זכר היינו דכר דק"נ, וכיון שמ"מ הכל ענין ק"נ שהוא דבר אחד שייך לומר לפעמים קוראה כו'.

ד) ועמ"ש בבוך בראשית א' דתט"ו ב' בהגהות לד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה בענין אליהו שהקריב בחוץ והרי זהו איסור גדול, והכהנים ששמשו בבית חוניו הם כמו בעלי מומין מום גימט' אלקים, לפי שפוגם ביחוד הוי' אלקים שזהו בבהמ"ק דוקא כמארז"ל אימתי גדול ה' כשהוא בעיר אלקינו, בהגהות לד"ה רני ושמחי הראשון, והתירוץ כי בדברך עשיתי, והנה באליהו ב"פ ה' הוא האלקים, א"כ התגלות ע"ק ע"י התשובה לכן אפילו בחוץ אמצאך בחוץ, כי גדול ה' בעיר אלקינו דוקא היינו הוי' דז"א פעם הראשון הוי' הוא האלקים, וזהו המזבח נק' סולם מוצב ארצה מ' וראשו מגיע השמימה ז"א, ע"כ דוקא בבהמ"ק, אבל בחי' ע"ק זהו בחי' ולגדולתו אין חקר שלמעלה מעלה מבחי' גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו כמ"ש בת"א בד"ה ויושט המלך לאסתר דקנ"ז עמוד שני, וז"ל דלא שייך כלל לחקור ולהתבונן בגדולתו כו' אלא בשם הוי' ב"ה כו', ובפ' וארא בד"ה וידבר אלקים כו' וארא דצ"ג סע"א וע"ש ג"כ בד"ה וארא אל אברהם, דרוש הראשון שזהו ההפרש בין בחי' יחיד ובין בחי' אחד כי ז"א נק' אחד וע"ק נק' יחיד, ואין שייך שם יחוד דו"נ וזהו לפני ה' תטהרו, לכן גם בחוץ כי זהו למעלה בעצם מבחי' אימתי גדול הוי' כשהוא בעיר אלקינו דוקא ודוגמת מ"ש בד"ה למנצח על השמינית בענין איך הקב"ה מוריד גשמים בשבת, לפי שכל העולם שלו הוא, היינו לפי שהוא מבחי' א"ק המקיף את כל העולם בהשוואה אחת (ועמ"ש מזה בת"א בסופו בהג"ה לדרוש לבסומי בפוריא, דרוש השני, שמ"מ משם בא האור בבחינת העלם, וכמ"כ כאן, בענין הפרה שנעשית בחוץ ואין האור מאיר שם בגילוי כמו בבהמ"ק שנק' צמצם שכינתו בין שני בדי ארון אבל מ"מ בבחינת העלם בא ונמשך מעצמות אור א"ס מבחינה ואף באליהו שנאמר ותפול אש ה' ותאכל כו') כי שם כחשכה כאורה, וזדונות נהפכו לזכיות, ועמ"ש בענין חכמות בחוץ כו', ובבחי' זו את השמים ואת הארץ אני מלא בשעה א', ונק' הוראת שעה היתה