תשס11

נתבאר ענין זה בלשון אחר קצת דהנה בקי"ס וזהו שהי' משליך לתוך שריפת הפרה שני תולעת כי שריפת הפרה היינו לברר ק"נ ולהעלות הניצוצי' שנפלו שם בבחי' מ"ן, ועי"ז לא יוכלו לינק הקליפות מבחי' נוגה כו'. אכן כדי שלא יגביהו א"ע לקבל יניקה מלמעלה לזה הי' השני תולעת. ונמצא זהו כענין ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת, בשגם כי יש לעומת זה תולע בקליפות כמ"ש ואם יאדימו כתולע כו' עיין בס' הגלגולים דמ"ג ובע"ח שער א"א פט"ו ובפע"ח גבי פ' התמיד ולכן ע"י בחי' תולעת יעקב באותיות התורה ותפלה שבבחי' ביטול ע"ד ואנכי תולעת ולא איש עי"ז יש בכח למנוע יניקת החיצונים וכנ"ל.

וזהו ענין זאת חקת התורה, חקת לשון חקיקה אשר צוה הוי בחי' צוותא והתחברות משם הוי' דעתיק אשר שם הוא בחי' ומדרגת חקת התורה לאמר שיומשך התורה משם לבחי' חכמה שאז נק' תורה שבכתב, שענין המשכה זו הוא ע"י מצות פרה אדומה שנק' חקת התורה. והענין הוא כמו שמעלת הלוחות שהן לוחות העדות הן גבוהי' מתשב"כ והן היו בחקיקה כמ"ש והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלוחות נמצא שאותיות החקיקה הן גבוהי' יותר מאותי' הכתב, כך עד"ז הוא מצות פרה אדומה שנמשך מבחי' הנק' חקיקה, ובאמת היא למעלה יותר ממדרגת החקיקה שבלוחות שהי' החקיקה מעבר לעבר, נמצא אע"פ שהחקיקה מיני' ובי' מ"מ חסר מהאבן במקום האות, משא"כ בחי' חקת התורה כמו שהיא למעלה בשרשה אינו כן. והענין הוא דבחי' וענין חקיקה למעלה הוא כמ"ש בזהר פ' בראשית דט"ו בריש הורמנתא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה, וגליף היינו חקיקה כי תרגום ופתחת עליו פתוחי חותם ותגלוף וכו'. והענין הוא כמו עד"מ החוקק באבן טוב המבהיק מאד איזה אותיות או רשימות אזי במקום החקיקה והרשימה אין האבן טוב בהיר ומבהיק כ"כ כמו המקום שלא נעשו בו חקיקות ורישומים שמבהיק במאד מאד משא"כ במקום הרושמים והחקיקות נחשך אורו מעט, ובזה עצמו ניכר החקק, אבל מ"מ הכל מהות האבן טוב עצמו, ואין מבלעדו שום דבר כלל, זולתי הוא לבד רק שנחשך בהירתו מעט. כך עד"מ למעלה הנה טהירו עילאה הוא הארת אור א"ס ב"ה וכמבואר פי' אור א"ס במ"א דהיינו האור והזיו עד"מ הנמשך ממהותו ועצמותו שהאור הוא בבחי' א"ס ממש, וכשנאצלו מהאור בחי' פרצופי עתיק ואריך שהוא בחי' אור הכתר נק' גליף גליפו שהוא בחי' אותיות החקיקה פי' שהם נק' עדיין בשם אין סוף