תשס5

הגדולה הוא כלא חשיב ואין תופס מקום לדקדק וכמ"ש שממית בידים תתפש כו' ואברהם אמר לו ישמעאל יחיה לפניך כי מצד החסד גם ישמעאל יקבל כו', זהו דוקא כביכול כשאינו מתגאה ומתרומם אז הוא בלי דקדוק וכיון דכולא קמי' כלא לכן יכולים הכל לקבל אבל ע"י בחי' גאה גאה אז יקפיד שלא יקבלו הגאים וזהו ה' רמה ידך בל יחזיון פי' דוקא כאשר רמה ידך עי"ז בל יחזיון כו'. ונראה לבאר זה עפמ"ש האריז"ל בפי' עבדים היינו לפרעה היונק מעורף דא"א, דדוקא מבחי' עורף ואחוריים דכתר משם יוכל גם פרעה שאמר לי יאורי כו' ג"כ לקבל חיות ויניקה משא"כ כשנמשך השפע מבחי' פנים כתי' יאר ה' פניו אליך דוקא. וזהו רמה ידך שנמשך מבחי' פנים אזי בל יחזיון. וגם י"ל כי הנה פי' גאה גאה הוא ע"ד אדון הנפלאות דהיינו שאפילו בחי' פלא נחשב אצלו ית' כעשיי' גשמיות כמ"ש עושה פלא וכמש"ל בפ' בשלח בד"ה אשירה כו' ובחי' ומדרגה זו הוא הנק' עתיק יומין המתנשא מימות עולם שהוא בחי' העליונה שבכתר סתימא דכל סתימין, וכמ"ש ג"כ בזהר בשלח דף נ"ב גבי קי"ס בעתיקא תליא מילתא והענין כי בחי' עתיק היינו פנימית הכתר דהיינו שכולו פנים ואין בו בחי' אחוריים כלל כמ"ש בע"ח שער עתיק פ"ב ולכן נאמר ע"ז גאה גאה גיאה על גיוותניא שמבחי' זו אין שום יניקה לקליפות שיניקתם מצד גדולתו ית' מ"מ הוא רק מבחי' אחוריים וכיון שבבחי' זו אין שייך שום אחוריים כלל ממילא א"א להם להיות יניקה, ויניקת פרעה הוא רק מעורף דא"א כי בא"א שייך פנים ואחוריים אזי מבחי' העורף יוכל פרעה לינק דהיינו שמעוצם הגדולה דכולא קמי' כלא חשיב יוכל גם פרעה לקבל והיינו דייקא כשנמשך השפע דרך אחוריים דהיינו כמאן דשדי בתר כתפין משא"כ כשנמשך מבחי' פנים דא"א ברצון וחשק וחפץ ע"ז נאמר ויוציאנו ה' אלקינו כו' וכמ"ש באריכות במ"א ע"פ מאמר עבדים היינו הנ"ל. וזהו וברוב גאונך תהרוס קמיך, ברוב גאונך דייקא שהוא בחי' גאה גאה שמבחי' זו ודאי תהרוס קמיך דמשם א"א להם לינק מטעם הנ"ל וע' בזהר פ' בשלח דף נ"ח ע"ב ודוק וזהו ג"כ מ"ש במ"א בפי' ישא ה' פניו אליך כלומר שישא ויגביה פניו לבחי' שאין שם בחי' אחוריים כלל ועי"ז יומשך ההשפעה אליך דייקא, וזהו רם ונשא כו' משפיל גאים כו' כה אמר רם ונשא כו' ואת דכא ושפל רוח כו' כי רמה ידך דייקא אז בל יחזיון, וכמ"ש ג"כ במ"א בפי' כי יד על כס יה שהוא בחי' יד רמה דייקא כו' ע"ש באריכות בד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא. גם י"ל כי יד רמה היינו ת"ת שבכתר כו' שהת"ת עולה

עד כו'. ומכ"ז יובן ענין תולעת יעקב שהוא בחי' דבור התורה והתפלה ששרשו מבחי' הנ"ל שממשיך מבחי' פנימית הכתר וכמ"ש לקמן בפי' חקת התורה וכמ"ש באגה"ק סד"ה דוד זמירות קרית להו בענין הלוחות שהיו נקראים משני עבריהם דהיינו לומר ששרשן מבחי' ע"י שכולו בחי' פנים ואין בו בחי' אחוריים כלל כנ"ל ולכן זהו בחי' עולת תמיד כו' להקריב אותיות תולע כו' להרקיב שלא יומשך השפע לקליפות המגביהי' א"ע כנשר לינק מבחי' עורף כו' וע"ז נאמר משם אורידך נאום ה' נאום הוא הדיבור כנ"ל ועמש"ל פ' וישלח ע"פ ויאבק כו' גם