תשס4

מסעות שהוא בחי' שם מ"ב דאנא בכח גדולת ית"ץ כו' והנה ענין בחי' זו בעבודת ה' הוא כמארז"ל מה תולעת זו אינה מכה הארזים אלא בפה כך ישראל אין להם אלא תפלה כו' וכמ"ש ג"כ בפ' אלה מסעי הנ"ל איך בק"ש ותפלה שייך בחי' ההעלאה דמ"ב מסעות הנ"ל ע"ש באריכות אמנם באמת כמו כן קאי בחי' תולעת יעקב על עסק התורה בדיבור פה וכמארז"ל (מ"ק י"ו ב') גבי דוד כשהיה יושב ועוסק בתורה הי' מעדן עצמו כתולעת והענין שהתורה נק' עוז ותושיה דהיינו שהדיבור בתורה נותן עוז וכח לנפש האלקית שתוכל לעלות ולהתכלל בא"ס ב"ה ומחלשת כח הנפש הבהמית המונעת העלאה ודביקות זו כו' וזהו שבחי' עולת תמיד עולת אותיות תולע היא העשוי' בהר סיני כו' בקבלת התורה שכח זה להיות הלכה היוצאה מפיהם דבר ה' ממש זהו ניתן להם בזמן קבלת התורה וזהו ענין לאמר דוידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר וכמ"ש במ"א בפ' יתרו בד"ה בחדש השלישי כו' וזהו הפי' של אנא בכח גדולות ימינך תתיר צרורה, דהנה כתי' ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב, שע"י שהימין נאדר בכח שהוא התורה כמ"ש קול ה' בכח כי אורייתא מחכמה נפקת והימין שהוא החסד מקבל מהחכמה, (וגם יש בחי' ורב חסד שמתלבש בחכמה כו') עי"ז דוקא תרעץ אויב, כי מצד עצמות אור א"ס הרי גם שממית בידים תתפש כו' ולכן אמר אויב ארדוף אשיג כו' אלא ע"י התורה שהיא החכמה נעשה ההבדלה וכדכתי' משם אורידך נאום הוי' נאום הוא בחי' דיבור של התורה כו' ולכן נק' החכמה דין כמ"ש האריז"ל שבחי' גבורה דעתיק מלובש במו"ס, וזהו אנא בכח גדולות ימינך תתיר כו' ר"ל ע"י שהימין נאדר בכח גדולות שהיא התורה והיינו ע"י הקל קול יעקב עי"ז תתיר צרורה ותרעץ אויב וזהו בחי' תולעת יעקב שמכה ומרקיב הארז כמ"ש אח"כ קרע שטן וכמ"ש יכלו שוטני נפשי. והנה ענין אין כחו אלא בפיו שהוא הדבור דוקא באותיות התורה והתפלה הוא כמבואר לעיל שהדבור נמשך מבחי' כתר שהוא בחי' מדבר כי נעוץ תחלתן בסופן דוקא, (הגה וזהו שהמל' הנק' תולעת יעקב וגם הת"ת נק' תולע כמ"ש בפרדס בערך תולעת והם דיבורי התפלה והתורה שרשן מהכתר הנק' מדבר, והוא ע"ד מ"ש במיכה סי' ה' תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתון, שמבחי' תרום ידך היינו יד הרמה שהוא בחי' כתר נמשך להיות וכל אויביך יכרתון וכמ"ש ג"כ ביצ"מ ובנ"י יוצאים ביד רמה וזהו ג"כ מ"ש והי' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל כו' וכמ"ש רמה ידך בל יחזיון וכתי' הסוררים אל ירומו כו', והענין ע"פ המבואר במ"א ע"פ ויקח המן את הלבוש

ואת הסוס, איך שע"י שהאדם מעורר בנפשו בחי' גיאות דקדושה שלא ירצה להשפיל א"ע בתאוות עה"ז עי"ז מעורר למעלה ג"כ בחי' כי גאה גאה ותרגומו איתגאי על גיוותניא כלומר שמתגאה ומסלק השפעתו מן הגיאים וכמו פרעה שאמר לי יאורי כו' ולכן נאמר כי גאה גאה גבי נס דקי"ס שהשפיל הגאים והטביע המצרים בים והגביה שפלים, והיינו ע"י בחי' גאה גאה, והא דלפעמי' מצינו בהפך דאדרבה מחמת הגדולה יוכל להיות נמשך חיות גם לקליפות לפי שמצד

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.