תשנט3

טומאת מת היינו בחי' שבה"כ דזמ"ל הנ"ל שנק' וימת כו' מאן דנפיל מדרגי' אקרי מית ועמ"ש ע"פ ויאכילך את המן כו') שיהי' גדול כח פיו לגרש ולהעביר יניקת החיצונים וכמ"ש בקרבן להקריב לי במועדו להקריב אותיות להרקיב דהיינו שלא יומשך היניקה לחיצונים ע"י עץ הדעת טוב ורע וכמו שכח התולעת בפיו לקצוץ ולהרקיב העץ כו' ולכן ר"ת אב"ג ית"ץ גימ' תולע שע"י כח התורה שהיא בחי' מימינו אש דת עי"ז נמשך להפריד יניקת החיצוני' והוא ג"כ מ"ש אח"כ קבל רנת עמך כו' ר"ת קרע שטן כי כן כח בחי' לימוד התורה בפיו כשהוא בבחי' ביטול ע"ד ואנכי תולעת כו' להרקיב ולקרוע יניקת החיצוני' שמסט' דשמאלא ע"ד פרה דקבילת משמאלא, להיות כמ"ש יכלו שוטני נפשי, ולכן השליכו לתוך שריפת הפרה עץ ארז ואזוב ושני תולעת כו' כי בחי' המדות עליונו' נק' צומח וכנודע מענין עץ החיי' ועץ הדעת כו' ויש בהם קטנות וגדלות וזהו עץ ארז הגדל שבצמחי' ואזוב היותר קטן שבצמחי', ושני תולעת הוא מפריד יניקת החיצוני' מהמדות עליונות כו' (ועמ"ש ע"פ נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים כו' תקות חוט השני כו' ע"ש). וזהו תולעת יעקב שמשים א"ע כשיריים ועי"ז יהי' בחי' מתי ישראל תרגום אונקלס ע"פ כל עיר מתים גברייא כו' דהיינו זכרים והוא כמ"ש במ"א בפי' למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי שתהיו בבחי' זכרים ומשפיעים לעשות ולהמשיך האור בהמצות כו' והוא מ"ש כאן זאת חקת התורה, היינו להמשיך מבחי' מקור התורה שהיא בחי' אותיות החקיקה דאורייתא וקב"ה וכולא חד ממש להמשיך משם האור וההמשכה לבחי' חכמה עילאה תשב"כ ושבע"פ.

וזהו אשר ציוה הוי' לאמר, כי הנה ש' הוי' הראשון זהו בחי' ממכ"ע ביוד נברא העוה"ב כו' ושם הוי' זה הוא בחי' סוכ"ע וכמו ע"ד ההפרש בין ש' הוי' שבאותיות החקיקה לשם הוי' שבאותיות הכתב, ופי' אשר ציוה מלשון צוותא וחיבור שנתחבר ונמשך בחי' סכ"ע אל בחי' ממכ"ע וזהו לאמר המאמרות הן בחי' אותיות הנמשכים מחכמ' בראשי' נמי מאמר הוא ות"י בראשית בחכמתא כו' וכמ"ש והיו הדברי' האלה אשר אנכי מצוך שבבחי' הדברים האלה יהי' נמשך בחי' גילוי אנכי מי שאנכי סתימו דכל סתימין וזהו אנכי מצוך בבחי' צוותא והתקשרות ממש והוא מש"כ אשר ציוה הוי' לאמר והיינו ע"י ויקחו אליך פרה כו' שבחי' האפר זהו בחי' רצוא אם רץ לבך כו' בכה ארוץ גדוד כו', להיות ואהבת בכל לבבך בשני יצריך כו' ואח"כ שוב לאחד הוא בחי' מים חיים דהיינו מ"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך כו', שזהו יסוד כל התורה להיות בחי' רצוא ושוב ובכל מצוה ג"כ יש בחי' זו דרך פרט אך כללות בחי' זו הוא ענין זה דפרה כו' ולכך הוא מעורר וממשיך בחי' חקת התורה להיות נמשך בתשב"כ ותשבע"פ (ע"ד אאלפך חכמה כו' ונוצר חסד לאלפים ב' אלפין כו' והיינו ע"י אלף דאפר הפרה שמבחי' פר ה' נעשה א' פ"ר כמ"ש בלק"ת ועי"ז אח"כ בחי' קידוש מי חטאת הוא בחי' ונוצר חסד לאלפים כו').