תשנט2

רק כח המתאוה והרי הוא יכול להיות כח המתאוה לטוב כמו שהוא עכשיו מתאוה לרע, אלא שהרע הוא מה שהטה והמשיך כח המתאוה להיות מתאוה לרע ונתלבש בלבושי' צואים עד שנמשך לסור ממ"ע או להתאוות לאיסור, אבל מצד כח המתאוה בעצמו הרי יש בכח זה להפוך לבבו מן הקצה אל הקצה להיות מתאוה ואוהב וחפץ לדבקה בה' וכמ"ש נפשי אויתיך כמו שאוהב ומתאוה לחיי נפשו כו' כי באמת כח המתאוה שבנה"ב מצד עצמו שרשו ויסודתו בקדושה עליונה מבחי' פני שור שבמרכבה כנ"ל אלא שבירידת המדרגות ונפילתן בשבה"כ נמשך שיהי' כח המתאוה גם לדבר עבירה ולזאת כשישוב אל ה' יוכל להפוך לבו מן הקצה אל הקצה שגם כח המתאוה שהיה מלובש בתאוה רעה ישוב לאהבת ה' כמו שהי' בשרשו בבחי' פני שור כו', משא"כ המעשה רע אשר מתאוה לו מחמת שהוא באמת רע גמור מצד עצמו א"א לו להתכלל בקדושה ואין לה תקנה אלא ביטולה והעברתה מן העולם. וזהו ענין שריפת הפרה שישאר רק האפר שהוא ענין עצם המדות דנה"ב דהיינו בחי' כח המתאוה עד"מ כנ"ל, והלבושי' צואי' שהי' הכח המתאוה מלובש בהן יהי' חולפים וכלים לגמרי דהיינו שלא יהי' כח המתאוה מלובש בהן עוד לא במחשבה שיסיח דעתו לגמרי מלחשוב ולדבר בזה וכ"ש במעשה ח"ו ולהיות עוצם עיניו מראות ברע וכדומה לאכפיא לסט"א לעשות ההפך ונגד תאוות נפש הבהמית בכל החושי' ראי' ובמודומ"ע. והנה ע"י אתכפיא כמו שריפת הפרה שהג' יסודות אר"מ שהיו בדרך הרכבה בה חלפו וכלו ע"י השריפה ונשאר רק עצמותה, שהוא האפר, כך כשנפרדו הלבושי' צואי' מודו"מ דהאיסור מן הנה"ב ונשאר רק עצם כח המתאוה דנה"ב כאשר הוא בעצמותו ואינו מורכב ומלובש במודו"מ דאיסור וזהו בחי' האפר ואזי יוכל להפוך אח"כ כח המתאוה זה מהקצה אל הקצה מאהבה רעה לאהבת ה' וכמ"ש ואהבת בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר ישוב לאהבת ה' ממש והיינו שמבחי' אתכפיא יבא לבחינת אתהפכא חשוכא לנהורא וזהו ענין שמע ישראל שם ע', דהנה ע' רבתי זהו ז' מדות דקדושה הכלולים מיוד והן ע' נפש דיעקב וע"י שבה"כ שהי' בז' מדות הנ"ל בחי' ז' מלכים קדמאין דתהו דארץ אדום וימלוך וימת כו' נתהוו מזה המדות רעות ג"כ ע' בחי', וצריך לברר המדות רעות ולהעלותן לשרשן לבחי' ע' רבתי וזהו שם ע' דהנה כתיב ובקשתם משם את ה' כו' משם דייקא כמ"ש קראו שם פרעה מלך מצרים, כי לשון שם הוא מקום הסט"א כי לשון זה הוא דבר שיכול ממש להראות באצבעו אשר יאמר עליו כי הוא זה וא"א לומר כך רק על הקב"ה כמ"ש זה אלי ואנוהו כי מלא כל הארץ כבודו

אבל מקום ומשכן הקליפות הוא רחוק מאד לכן נק' שם כלומר עמוק מאד למטה וז"ש ושם ימותו שהוא מקום המיתה ושבה"כ כו' וזהו ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת כו' כי לית אתר פנוי מיני' ולכן גם מבחי' שם יוכלו למצוא את ה' ע"י ובקשתם את ה' לצעוק אל ה' בצר לו מעומקא דליבא ובחי' תשובה ואזי אתהפכא חשוכא לנהורא ומבחי' שם נעשה שם ע' שמתעלה החיות לשרשו וזהו ענין שריפת הפרה לאפר כו' כנ"ל (והיינו כמ"ש בפע"ח שם רפ"ח ניצוצין וש' ב"ן בגימ' שם והם מתעלי' לשרשן בע' רבתי ז"ת דס"ג ועיין מ"ש בפ' וישלח סד"ה ויאבק איש כו' וזהו שהפרה באה לטהר