תשנט1

דסכ"ע יהי' לע"ל למטה דוקא וזהו ולא תוסיף קום שא"צ עליות כי יהי' הגילוי למטה ע"י קיום התורה ומצות בעשיי' ולכן נמשך מזה בחי' שוב והוא בחי' יראה וביטול שלמעלה מבחי' אהבה והוא בחי' יסוד המים שבמוח חכמה כח מה שלמעלה מבחי' בינה ליבא כו'. אך איך יבא האדם לבחי' זו הוא ע"י קיום המצות דכתי' מימינו אש דת ימינו הוא בחי' מים וגם אש דת שכלולי' מב' בחי' אלו ועי"ז יבא האדם לבחי' רצוא ושוב שהן בחי' אש ומים כו' (עמ"ש מזה ע"פ וכל העם רואי' כו').

אך במצות פרה אדומה הוא כללות ענין זה דבחי' רצוא ושוב שזהו ענין שריפת הפרה והמים חיים (כי הנה המצות נק' רמ"ח איברין דמלכא, והנה עד"מ באדם כל אבר הוא דבר פרטי, אבל הלב והמוח הן איברי' כללים שכוללי' חיות כל הגוף כמו שאנו רואי' בחוש שבמוח מרגיש כל הנפעל בהרמ"ח איברים וכן הלב פליג לכל שייפין כו', ונמצא בכל אבר והרמ"ח איברים יש הארה וחיות מהמוח ולב, וכך בכל הרמ"ח מ"ע שהן רמ"ח איברים יש בחי' אש ומים אשר יסוד האש הוא בחי' לב ויסוד המים הוא בחי' מוח, ולכן ע"י קיום כל מצוה יבא האדם לבחי' רצוא ושוב. אמנם בחי' הלב והמוח עצמן הם כללות כ"ז כך בחי' ענין הרצוא ושוב שנאמר בפרה אדומה הוא כללות ומקור בחי' הרצוא ושוב) ולכן נאמר בה זאת חקת תורה.

והענין דאיתא בזהר פרה דקבילת משמאלא כד"א ופני שור מהשמאל כי שמאל דוחה וימין מקרבת ויש למעלה בחי' ימין ושמאל תפרוצי שמבחי' ימין נמשך ההשפעה בהתגלות אור וזהו ימין מקרבת ולכן א"א להחיצונים לקבל יניקה מבחי' ימין כ"א אדרבה ימינך ה' תרעץ אויב כתי' אבל בחי' שמאל דוחה שדוחה את ההשפעה מדחי אל דחי עד שנמשך ע"י צמצומי' והסתרות ולכן נמשך ג"כ בבחי' פרה שממנה מקבלי' אח"כ החיצונים שיניקתם הוא מסטרא דשמאלא דוקא מהאי טעמא ולזאת נצרך לברר בחי' הטוב שנמשך ונתפשט בתוכה מבחי' פני שור שבמרכבה ולהחזירו לשרשו וזהו ע"י שבע הזיות שבפרה נוכח פני אהל מועד, ואח"כ שריפת הפרה לעשותה אפר הענין דהנה עד"מ כששורפים עצים ועי"ז נעשים אפר שהאפר הוא מהותו ועצמותו של העץ הנשרף כי הכל הי' מן העפר רק שנרכבו בו עוד ג' יסודות אש רוח מים אל העפר שהוא עצמותו וע"י השריפה באש אזי ג' יסודות אמ"ר שהיו בהעץ חלפו וכלו בענן המתהוה מהרכבתן ויסוד הד' שהי' בעץ שזהו עצמותו שהוא העפר שבו הוא הנשאר קיים והוא האפר, כך עד"מ בעבודת ה' יש בחי' עד"ז והוא כי הנפש הבהמי' נשתלשלה ג"כ מפני שור מהשמאל כמו בחי' פרה דקבילת משמאלא וכמו שמבחי' פרה נמשך אח"כ ההשפעה לחיצונים כך מן המדות דנה"ב נמשך החשק והתאוה לתענוגי עה"ז בהיתר או באיסור ח"ו, והנה כשהאדם חושק וחפץ לדבר מעניני עוה"ז הגשמי הנה אותו הדבר הוא כלי להרצון והתשוקה שבלב האדם, וכן אותיות המחשבה והדבור שמהרהר ומדבר איך להשיג הדבר הן ג"כ כלים להרצון ההוא, וכ"ש המעשה, שהן כולם בחי' כלים ולבושים להרצון, ועצם הרצון הרי אף שכשהוא מלובש ברע הוא רע גמור מ"מ אין בכח הזה חטא ורע מצד עצמו שהרי מהותו הוא