קמג

השתלשלות כי לא הי' שום ממוצע או שלא הי' מאיר כלום לעולם שלמטה ממנו כי איידי דטריד למיבלע לא פליט או שהי' בא בשפע רע והכלי מגביל את האור בצמצום כפי המקבל. ועיקר הטעם שבאמת לא הי' יכול להיות שום אור בלי כלי, כי אור הוא התפשטות ובלי כלי הי' חוזר לשרשו ולא הי' יכול להיות אפי' אצילות וג"ע העליון ועוד הגבה למעלה. ומבשרי אחזה שמהות המדה כגון אהבה וכו' וכשאינה פועלת בגילוי הדיבור אז היא כלולה בהעלם תוך כח השכל ולא נקרא בשם משפיע כלל עד שנמשכת ונתגלי' בלב שהוא כלי להמדה שתתפס ותגבלת בו אזי נק' אור להאיר בדיבור ולהוציא תמיד אל פועל הגילוי ממש. כן כבי' בכל אורות עליונים בין חסדים בין גבורה אין נקראים אורות משפיעים אלא כשנתפסים בכלי אז יאירו בהכלי' ומצד הכלי תהי' ההשפעה של האורות למטה בבחי' גבול ומדה. וזהו שמבואר במ"א ענין הסבי עיניך מנגדי שהם הרהבוני, כשהתגברו' רשפי אש בתפילה לצאת הנפש מגדר כלי הגוף הרי בא לכלל מהות אור הנשמה כמו שאינו בכלי שהוא בחי' הסתלקות לגמרי ויהי' כלא הי'. וזה היפוך ענין השתלשלות עולמות באו"כ שיהי' דוקא יש ודבר ע"כ א' הסבי עיניך וגו'. וא"כ כל בחי' מעלה ומטה שיתכן לומר בעולמות עליונים אינו מצד עצמיות הארת החו"ט שהוא אוא"ס ב"ה מקור כל האורות עליוני' שהרי עצמיות האורות בטילים בשוה במקורן והי' כלא הי', אלא מצד התפשטות האורות תוך הכלי' וכלי' מכלי' שוני' לפי התפשטו' וצמצום האור בו מצד זה יתכן שכלי האור העליון הוא אור ומקור לאור וכלי של התחתון, כללו של דבר שבכל עולם הם האורות וכלים אלא שבאצילות איהו וגרמוהי חד בהן וכל היותר למטה הכלי מתעבה עד שבעוה"ז הכלי' גשמיי'. וזאת ידוע שמבחי' הוא נמשך בכל פרצוף חו"ג עד שנמשך בשימ"ב וששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ בי"ע. נמצא קו הימין נמשך מרום המעלות בבחי' או"כ עד שבא הנשמה של אדה"ר בגוף ממש, אלא שהי' בודאי צח ומצוחצח והראי' שהניחו בג"ע לעבדה ולשמרה מ"ע ול"ת רוחניות שיבער הקוצים ויעלה הרפ"ח ניצוצי'. וזהו ת"ח לא אתקיים עלמא ולא אשתלם עד ההוא שעתא דנפיק אדם כו' כו' כדין אשתלימו עילאי ותתאי ואשתכח חדוה בכולהו עלמין כו', כלומר כי תכלי' הבריאה הי' להיות דוקא עולם יש ודבר ושיהי' לו בחירה לאכפייא לסט"א שיהא ימינא שליט על שמאלא. נמצא כשנברא אדה"ר בהיכלות הג"ע הי' צריך להיות זלעו"ז לברא השדי' ג"כ בגופא דלהון, אלא בההוא שעתא דבעא יומא לאתקדשא הוי נפקי רוחיהון לאתברי גופא דלהון ואתקדש יומא ולא אתבריאו, כי בא שבת בא מנוחה שחזר הדבר למקורו להתכלל למעלה בעליות פנימיות עולמות ואשתאר עלמא כמה דאתפגים מעובדתא ואתחסיר כו', כלומר כיון שעלה ברצונו להמשיך האורות בכלי' (והכלי התחתון לא נגמר נמצא לא יכול בכאן להאיר מכח העליון מחמת מניעת הכלי נמצא הוא נחשב כמו קצת פגם בקו השמאל כולה ע"ד משל בראשית המשכת הקו השמאלי הכלי צח ומצוחצח דאיהו וגרמוהי [חד] והכלי' עליונים נעשים פנימי' ותחתוני' בהדרגת והשתלשלות המדריגות. נמצא אם אין כלי למטה