קמב

פסוד"ז שהם כעין בחי' ניגון שהוא רק הרחבת הדיבור וביאור הענין בתוספת ביאור לפרש הדבר הטיב כדי להלהיב לבו ונפשו שיתפעל מזה. משא"כ כשאומר הפסוקים ואינו נוגע לנקודת לבבו אין זה בחי' זמרה וניגון ואין זה עבודה תמה. וזהו ועבד הלוי הוא, פי' הוא היינו בחי' עלמא דאתכסייא, כי הוא הוא לשון נסתר, משא"כ אתה לנוכח הוא בחי' גילוי. ועבודת הלוי הוא להיות עליי' מלמטה למעלה בעלמא דאתכסייא, וזהו בחי' פסוד"ז. ואח"כ בשמו"ע ברוך אתה כו' היינו להיות המשכה מלמעלה למטה זהו בחי' כהנים כו', והלוים היו כפופים לכהנים כמ"ש ונלוו עליך וישרתוך, כי תכלי' העליי' והרצוא הוא בשביל ההמשכה כמ"ש לשבת יצרה, וקרח רצה להפריד הלוים שלא יהי' בטלים לכהנים באמרו כי אדרבה מעלתם רמה ונפלאה שהוא בחי' הביטול להתכלל לגמרי בעלמא דאתכסייא, וטעה בזה כי העיקר הוא להיות דירה בתחתונים דייקא. וז"ש כי בחר ה' בציון אוה למושב לו, אוה היינו אותיות הוא רק בחי' הוא היינו העלאה בחי' ו"ה שהוא עלמא דאתגלייא בעלמא דאתכסייא הוא בחי' פלא עליון אות אלף כו'. ואוה הוא המשכה מבחי' פלא בעלמא דאתגלייא שזהו בחי' כהנים כו', שעי"ז יהי' למושב לו לשבת יצרה דירה בתחתונים, אלא שמ"מ מתחילה צ"ל בחי' לוים להיות בחי' רצוא ואח"כ יהי' בחי' שוב כו'. וזהו בחי' שמאל וימין שהלוים הם בבחי' קו השמאל שהוא בחי' העלאה וכהנים הם קו הימין בחי' המשכה, והלוים הי' בטלים לכהני' כי שמאל צ"ל אתכליל בימין מטעם הנ"ל.

ב) והנה ע"י הלוים שהוא בחי' תיקון קו השמאל שבקדושה עי"ז ניתקן הפגם שהי' בקו השמאל ממה דלא אתבריאו גופיהון דשדי' כו'. וענין הפגם כי איתא בזוהר פ' משפטים ענין נפש הגר כו' שהוא לבוש הנשמה בג"ע, ומלבד אותו הלבוש מוכח בכמה דוכתי בזוהר שיש לנשמה בג"ע ג"כ איזה גוף צח ומצוחצח. והחילוק בין לבוש לגוף, כי הלבוש אינו בבחי' עצמיות לנשמה כמו הגוף אלא שנראה תארו בו. גם שהלבוש ידוע הוא מן מאור העליון שלמעלה ממנו אלא שנתגשם ונשתלשל כ"כ למקום נמוך עד שיהא לבוש עב להיות מתכסה כדי שעל ידו יוכל לקבל הארת המשפיע ולא יתבטל, עד"מ כמו פרגוד מסך המבדיל מהשמש שלא יאיר כ"כ. אבל הגוף באמת הוא מגושם ונמוך מאד מהנשמה אלא שהוא מתאחד ויש ערך ושייכות למובחר שבגוף עם הארת חיות רוחניות של הנפש, עד שחיות של הנפש נתפס ונקלט בבשר הגוף והי' לאחדי' ממש. ולהבין צורך בחי' גוף של הנשמה קודם שבאה לעולם כ"א לא הי' בחי' גוף לא הי' יכול להיות בחי' נשמה ג"כ ע"ד המבואר בע"ח שמרום המעלות עד מדרגות התחתונות הם בחי' אורות וכלים, אפי' כבי' בא"ק שאין שייך לומר שם בחי' כלי אבל כח הכלי יש בו (כמ"ש בע"ח בזה הלשון כי כן הא"ק שהוא בחי' העצמיות שבו יש לו גוף זך שבו מתלבש עצמותו כדי להתלבש אח"כ בגוף האמיתי שהוא אצי') והראי' שנקרא גולגלתא אח"פ כו'. וצורך הכלי' משני טעמי', א' שאם לא הי' בחי' כלים לא הי' יכול להיות הבריאה כסדר