קלד

השערה יניקה מפנימי' — ויובן כי כבוד ממכ"ע יש בו ב' בחי' הא' חיו' עולמו' י' מאמרות ח"ת ב' ח"ע ל"ב נתי' כבוד עילא' ע"י תורה זה' ח"א ג' כבוד כשנכנס לחופה זה' ח"ג רנ"א ובהיכלו כולו אומר כבוד ובפרדס כבוד ולב (וכן סובב חיצוני' כתר וע"י מצות פנימי' כתר) לכן כבוד עילאה מין כנף רק ע"י שערו'. וצמר ופשתי' כי שער רישי' כעמר נקא ופשתי' בד בגדי לבן כה"ג.

וע' פע"ח טלי' תיקנו יצי' י"ל היינו מין כנף כי יש כתר דאצי' וכתר דיצי' כו'. צמר ופשתי' שערו' כתר אצי' לכן פוטרי' בכל המינין.

ותדע דלבוש מלכות מחי' גם לקליפו' וכנודע מענין המן שלקח הלבוש משא"כ הכתר מל' שהוא מה שנמשך מקיף שעטרה לו אמו וזהו ע"י הקו א"פ כו' גם א"ס ב"ה הי' יכול לברוא העולמו' ע"י סוכ"ע לבד בלי שימשיך הקו אלא שזהו כי שיהי' גלוי ובירור למטה הוא דוקא ע"י הקו והא"פ אז יומשך גם הסוכ"ע בגלוי כו'.

מלוי' והעבירו תער ואיך חוטי' מתכלת אלא כי תכלת בעצם צמר לבן שערו' דא"א רק שצבוע תכלת גבו' וג"ז גבו' דאבא משא"כ לוים עצמם גבו' וגם מאימא.

ג) והנה אין כבוד אלא תורה ל"ב נתי"ה ועז"א המלאכי' קדוש אבל מכה"כ פי' כי בשעת מ"ת י' הדברות מבחי' חכים ולא בחכמ' ידיעא בבחי' הסובב שאין הנ' אלפים יובלות מגיעי' לשם, נתגלה בבחי' זו אך הגילוי בבחי' שערו' וזהו נתיבות הנתיב מעיר לשדה (ר"ל שדה היינו התלבשו' התורה בעניני' גשמיים דק"נ ועמ"ש בפ' משפטי' בתורה וכי ימכור בתו לאמה מענין שדה וכן בתורה אני לדודי דלאזני) וכן השערה נמשכ' ממוח להיות נפרד כו'.

ד) וזהו ענין ל"ב חוטי הציצי' כי ציצי' כללו' המצות שהן בכלל ל"ב נתי' מסכ"ע ומתחלקי' לתרי"ג, ומתעטפי' בטלי' קודם התפלה כי הטלי' כללו' והתפלה אח"כ פרטי' ר"ל הטלית רומז לסוכ"ע ול"ב חוטין נתיבו' הנמשכי' משם וב' ציצי' לפניו ב' מוחי' דנוק' ב' לאחריו חו"ג וימינו תחבקני מרירות תכלת ואח"כ בתפלה מתחלקי' לפרטי' ב"ש יוצר כו' וכן מל"ב נתי' מתחלקי' ש"ס משנה זרעי' נתיב פ' (ע' ב"ז וישלח) וזהו כשמן יורד על הזקן כו' גילוי ח"ע ע"י שערות כו'.

(וזהו ענין מכה"כ ע"י התורה כי יש כבודו ויש מקום כבודו כנז' ע"פ ואולם חי אני והיינו ממכ"ע נק' כבודו אך ע"י התורה ממשיכי' הארת סובב בממלא ולכן בחי' זו מכה"כ ארץ דוקא משא"כ מלאכי' שואלי' איה כו' לכן אחר שאו' קדוש ומובדל רק ת"י נימין שערו' להיות מכה"כ