קלא

מרבע"ה דהרי תלמוד גדול שמביא לידי מעשה א"כ המקיפי' הנמשכי' ע"י המעשה אין להם דרך להתמשך רק ע"י הא"פ כי המקיפי' אף ששרשן מהעיגול שלפני הקו מ"מ נמשכי' ע"י ג"ר דיושר ועוד זאת דבמ"א נת' ענין קהת א"פ גבוה מיריעו' דגרשון א"מ ע' נשא תקס"ג.

הגהו' בנ"א, מצאתי לאות ב' השערו' בשרשן דבוקין ומיוחדין בהמוח וכן בחללן רק אח"כ מתפרדין.

לאות ג' ב' ציצי' שלפניו אהוי"ר בפנימי' ושלאחריו יש שהאוי"ר מאיר אצלו רק בבחי' מקיף. עוד לשם שערו' דאהרן דאי' מבחי' חסדי' משא"כ לוי' גבורו' דא"ח, תכלת התנשאו' דמל' עי"ז מחי' מבחי' מקיף, ודיבור חיו' דא"פ, ע' מ"ש בד"ה אז תשמח בתולה משם יובן ענין ב' ציצי' שלאחריו ע"ד ירח לא ידע כו' ע"ש.

לאות ד' א"צ להמשיך נתי' מחכמה רק ח"ע עצמה וא"ל מרבע"ה האומר אין לי אלא תורה ולא להמשיך ממנה נתי' ללב ולמעשה רק דבר החכמ' בעצמה אפי' תורה אין לו וכמ"ש והייתם קדושי' להיות לך כו' דוקא ולכאורה זה הפך ממש"ל בהג"ה דכאן משמע שקרח רצה החכמ' עצמ' בלי המשכה ללב ולמעשה, ולקשר זה עם הנ"ל בענין מקיפי' צ"ל דפנימי' היינו שערו' הנמשכי' מהחכמ' ללב וקרח רצה בהמקיף חכמ' עצמ' תכלת דומ' לים החכמה ועדיין צ"ע.

סמיכו' קרח ציצי' צלפחד עמק"מ ר"פ קרח דיש שייכו' פלוגתא דקרח להפריד בין חו"ג לצלפחד דג"כ דייק בין אילני הי מינייהו רב שמא הגבו' גבוהי' כו' לכן נסמך פ' ציצי' שערות בחי' חסדי' המשכו' אחר פ' מקושש להורות דהמשכה עיקר ואעפ"כ ויקח קרח כו'. ענין קרח בן יצה"ר שהוא בחי' שמן חסדי' היינו כמ"ש בפ' תולדות תקס"ט בענין אברהם הוליד את יצחק גם קהת יקהת אסיפה בחי' התכללות וכן לוי ילוה אישי אלי מחבר חו"ג ראובן שמעון לכן יצא ממנו כהני' ולוי' חו"ג ומובן דכוונת הש"י להיות התכללות חו"ג וע' מזה בענין מ"ב ע"ב דבפ' שמע והא"ש אור החסד בכלי הגבורה כו' והעיקר להיות אח"כ המשכה וגם מ"ד קודם המ"ן ע' קרח תקס"ו, וזהו ויקח קרח להפריד שלא יהי' התכללו' אור החסד בכלי הגבו' רק להיות גבורו' בפ"ע והיינו ואתפליג כו'. *