קל

שצ"ל נא"י וכעד"ז ענין התלבשות התורה בגשמיו' נחש"מ כו' (אמ"מ הנה לכאורה יפלא דלא מצינו שערות כלל באו"א וכמ"ש להדיא אצלינו ע"פ הזהר ר"פ אמור תקס"ח, אך עכ"פ הענין נכון כמשנ"ת אצלינו ע"פ והנצח זו ירושלים דענין בחי' מוחי' הנמשכי' ממזלות דא"א שרשן גבוה מסדר השתלשלות וע"כ א"א להתמשך רק ע"י שערות וכן נת' אצלינו שבחי' דאו"א יונקי' ממזלות הוא גבוה ממה שמלבישין לזרועות דא"א הגם ששם הלבשה בקירוב אך רק מחו"ג דא"א ע"כ יכול להתלבש בקירוב אבל ממו"ס שגבוה מאד א"א להתמשך רק ע"י שערות ואע"פ שנמשך ע"י שערות הוא גבוה מהתלבשו' חו"ג כו' ועד"ז מובן ענין חוטי הציצי' שעם היותן בחי' שערות הן גבוהי' מהתלבשו' נה"י דז"א בנוק' לפי שההמשכה ממקום עליון כו' אך ל' שכתב שערות דאו"א צריך בדיקה בפע"ח שער הציצי' ובס' נגיד ומצוה.

ג) והנה זהו בחי' לבן שבציצי' שערות מבחי' שער רישי' כעמר נקא וענין חוטי תכלת, הנה תכלת דומה לים מל' מקיף האחרון מקיף הקשה מסמא עיני החיצוני' לכן ופרשו בגד כליל תכלת כו' מל' דבור במשפט יעמיד קשה, וחוטי תכלת המשכת יראה שום תשים עליך מלך ג"כ גילוי מבחי' המקיף מקיף מחי', וזהו שתי ציצי' לאחוריו שמאלו כו' וימינו כו' אהוי"ר וכן בכל המצות רק בכאן מבחי' עליונה שמשם נמשך רק דרך שערות (אוי"ר הגבוה י"ל טורי חשוכא) ושתי ציצי' לפניו אורות ללב דו"ר התבוננו' (ועיין בתורה והי' לכם לציצי' וראיתם אותו דלאזני מובן דאהוי"ר זו נמשכי' מלמעלה מבחי' אה"ר וזהו ציצי' מבחי' ציץ דכה"ג א"כ מובן שהם מבחי' מדו' שבכתר מדת כה"ג לכן נמשך ע"י שערות.

ד) וזהו ענין מחלוקת קרח, כי השערות הוא מבחי' אהרן דיקנא דכהנא רבא כמ"ש במ"א בענין ועשית בגדי קדש כו' דאה"ר זו א"א להתמשך למטה רק ע"י שערות, וקרח לוי גבורו' צריך להעביר תער שלא יהי' שערות כי מבחי' שערו' אלו הי' יניקת החיצוני' כנז' אצלינו ע"פ הזהר תזריע דמ"ט ובביאורי' כי תצא תקס"ה, ומפני שלא הי' אצלו בחי' שערות חלק ע"ז ואמר טלית שכולה תכלת א"צ לציצי', כי רצה לעשות עיקר מהמקיף עצמו ודוקא מתכלת גבו' מקיף קשה כי הלוי' ג"כ גבורו', ושא"צ להשערו' הנמשכי' ממנו, והשיב לו מרבע"ה כי אפי' כולה תכלת ודומ' לים החכמ' אעפ"כ צריך לשערו' להמשיך אורו' ללב דו"ר התבוננו' כי האומר אין לי אלא תורה כו' וצ"ל המשכת אהוי"ר ע"י השערות (ה' והנה י"ל כי המקיף גדול מהשערו' ע"כ דימ' קרח דאע"פ שא"א להיו' ממנו המשכה בבחי' שערו' מ"מ די בהמקיף עצמו ע"ד את השמי' כו' אני מלא, ומרבע"ה השיב דמ"מ יש מעלה בהא"פ שע"י שערות משא"כ בהא"מ כי זהו גילוי פנימי משא"כ המקיף אין לו דרך גילוי רק לע"ל ועיין מזה בפורים תקע"ב מענין פעמי' תורה גבוה ממצות אך דא"כ צ"ע הל' שאמר כל האומר אין לי אלא תורה והרי שערו' הוא בחי' תורה, והנה אם נאמר כנ"ל א"ש תשו'