קכה

העולם כ"א כל חפצו ותשוקתו ומגמתו ליכלל וליבטל באוא"ס ב"ה ולכן הבין בריחא דלבושייהו דלא קראו ק"ש כי המס"נ בק"ש נק' בשם ריח שענין הריח הוא דבר שהנשמה נהנה ולא הגוף כי ממאכל ומשתה נהנה הגוף אבל מהריח אין הגוף נהנה כלל כ"א הנשמה, והענין הוא דהנה אנו רואים שע"י המאכל ומשתה מתחבר הנפש עם הגוף אבל מן הריח אינו מתחבר הנפש עם הגוף כ"א פעולת הריח היא שע"י הריח מעוררים מן השינה או מן התעלפות, וכמו"כ יובן ענין זה למעלה דהנה איתא בפתח אליהו וכמה גופין תקינת לון שיש כמה שנק' בשם גופין לנשמתין וענין הגופין הם מדותי' ית' שהם חו"ג כו' והיינו שע"י המצות ממשיכים אורות בכלים שע"י גמ"ח ממשיכים בבחי' מדת החסד וע"י גיבור הכובש את יצרו ממשיכים במדת הגבורה וכמו"כ עד"ז בכל המדות, אבל ע"י מס"נ בק"ש ממשיכים מבחי' עצמותו ית' שלמעלה מבחי' גופין ואף למעלה מבחי' חכ' (בחי' אורות) שזהו ענין דבר שהנשמה נהנה ממנו היינו ממה שממשיכים מעצמיות אוא"ס ב"ה, וזהו שנק' הק"ש בשם כללות כל המצות שהיא כלל של כל המצות שהיא המשכת תוס' אורות מאתו ית' ואח"כ ע"י המצות ממשיכים האור בכלים מכלים שונים, וזהו שאמר הינוקא חמינא בריחא דלבושייכו דלא קריתן ק"ש ואף שהי' עוסקים במצוה אחרת והי' פטורים מן הק"ש אעפ"כ הנה הי' חוסר בחי' הריח שהי' מעלין בק"ש וזהו מה שכתוב אח"כ למען תזכרו שענין תזכרו היא בחי' הריח כמ"ש בקרבנות אזכרתה להוי' שה"ע הריח וכמ"ש ריח ניחוח להוי' וכמו שארז"ל נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני ורוח וריח הכל אחד כו', והנה זמן ק"ש משיכיר בין תכלת ללבן, ולהבין זה הנה כתיב וישכם לבן בבוקר והענין הוא דלכאורה צ"ל איך ע"י המס"נ בק"ש ממשיכים מבחי' אוא"ס ב"ה שלמעלה מן החכ' הלא מה תופס מקום האדם עם המס"נ שלו אך זהו מ"ש וישכם לבן בבוקר דהנה לבן למטה הי' לבן הארמי אבל יש לבן בקדושה הוא הלובן העליון, והנה התגלות בחי' לובן זה הוא בבוקר דהנה בוקר הוא בוקר דאברהם בחי' חסד ובחי' לבן הוא בחי' רב חסד שהוא בחי' החסד מי"ג מדה"ר אכן התגלות בחי' חסד זה הוא בחי' חסד דאברהם שחסד זוטא הוא כלי לקבל בחי' ורב חסד, ולכן גוון לבן הוא גוון העצם משא"כ כל הגוונין הם עשיות וכמשארז"ל תכלת עמרא היא וצביעא היא בדם חילזון והיינו כי גוון לבן מורה על בחי' שורש מדריגתו שנלקח מבחי' לובן העליון כו' וזהו בחי' לבן ובחי' תכלת הנה התכלת היא בחי' דין מבחי' גבורה, והנה ארז"ל בתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מדה"ר וצ"ל למה עלה במח' לברוא את כו' אך הענין הוא דהנה אם הי' נברא העולם רק במדת החסד הי' יניקה לחיצונים כי מחמת עוצם החסד יכולים הכל לקבל אפילו החיצונים אך מדת הדין היא מעכבת לבלי ליתן יניקה לחיצונים, וזהו ענין העונשין שמצינו בתורה שהם מלקיות ומיתת ב"ד וכריתות הלא המצות הם בחי' חסד אך זהו כנ"ל שאם הי' רק מבחי' חסד הי' יניקה לחיצונים וזהו העונשין שבתורה שהיא בחי' דין שלא יהי' יניקה לחיצונים, ובדרך כלל ענין התכלת הו"ע היראה דהנה מי הוא