קטו

ע"פ ראו קרא ה' בשם בצלאל כו' ושם נתבאר שהם אהוי"ר ורחמים ובחי' אהבה המסותרת כו', ולכן קיי"ל גם כאן שהם ד' חוטין בכל א' מהציצית כו', ובבחיי ס"פ שלח פי' הד' חוטין הם ד' פנים שיש לכל חיה ומה שהם כפולים לשמונה היינו כי יש לכל חיה ד' פנים וד' כנפים ובעה"ק ח"ד פי"ט פי' כי ד' פנים הם ד' אותיות הוי' וזה קרוב למ"ש במ"א שבחי' ד' החוטין זהו מה שנמשך מד' חיוון עילאין שבמרכבתא עילאה דאצי' לבחי' כל חיה מד' חיות שבמרכבה דבריאה ולכן א"ש שהן ד' חוטין ולא ג' וע' בעה"ק שם ע"פ והיא מתהלכת בין החיות כו', ועוד מפני שבהן נמשכים ג"כ ל"ב נתיבות חכמה שהם נמשכים ומתלבשים בד' חיות, והיינו שצ"ל בכל כנף ד' חוטין דוקא שהם י"ו וכשכופלין הם ל"ב חוטין כו'.

עו"ש במד"ר פ' שלח וראיתם אותו פרט לכסות לילה, י"ל כי כבר מבואר פי' על כנפי בגדיהם דפי' בגדיהם הם ע"ד וירח ריח בגדיו שהם הלבושים הנעשים ממעשה המצות והציצית לשון הסתכלות, זהו שע"י לבושים אלו תוכל הנשמה לחזות בנועם ה' כמ"ש מזה בת"א פ' חיי בד"ה ענין יפה שע"א בתשובה ומע"ט ובפ' מקץ בד"ה ת"ר נ"ח כו' בש"א יום ראשון מדליק שמונה, ובאג"ה סי' כ"ט ד"ה א"ח עט"ב והנה הלבושים הנעשים ממעשה המצות נק' יומין כמ"ש בזהר פ' חיי דקכ"ט ע"פ ואברהם זקן בא בימים, וע' מזה ג"כ בת"א סד"ה ואלה המשפטים והיינו כי יום ג"כ לשון אור והארה, וכמ"ש במ"א בענן ספה"ע שאומר היום יום א' כו' שני ימים כו' ובפע"ח כ' כי יום גימ' אל הוי' וזהו ימים יוצרו וע"כ דוקא כסות יום חייב בציצית שהציצית שהו"ע לחזות בנועם ה' נמשך דוקא ע"י לבושי' ממעשה המצות הנק' יומין עילאין והם הנקראים כסות יום וכמ"ש והי' אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוך היום ואי' בילקוט פ' עקב רמז תתס"ג בשם ילמדנו שאם אתם שמעתם מצותי אתם מאירים כיום שנאמר והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע כו', ועמ"ש לקמן סעי' ה' ענין וישכם לבן בבקר שהארת לובן העליון ע"כ מאיר בבוקר דאברהם, וע"ז מורה ג"כ הטלית והציצית וכמארז"ל ע"פ בכל עת יהי' בגדיך לבנים זה ציצית, ולכן דוקא כסות יום חייב בציצית כי בבחי' יום דוקא בקר דאברהם אזי יומם יצוה ה' חסדו בחי' לבן העליון ומשם נמשך הציצית ששרשם מבחי' ושער רישי' כעמר נקא, גם לבן ר"ת ל"ב נתיבות, היינו ל"ב נתיבות חכמה והנו"ן זהו נש"ב כו'.