קו

נקי, וזהו עבדו את ה' בשמחה כי בחי' תכלת זהו עבדו את ה' ביראה, כי תכלת דאכיל ושצי לבער הרע כיון עדיין לא נכלה הרע רק דרך אתכפיי' אין שם גילוי שמחה עדיין, אבל אח"כ שכלה הרע ע"י תכלת אזי צ"ל עבדו את ה' בשמחה, חוטי לבן, ועמ"ש ע"פ ויאמרו הוי' הוא האלקים זה"ע מצות הוי' ואח"כ פ"ב הוי' הוא האלקים זהו כענין מצותי, והיינו כסדר תחלה תכלת יראה ואח"כ חוטי לבן שמחה, עוז וחדוה במקומו.

י) להיות לכם לאלקים, ע"ד מ"ש והי' הוי' לי לאלקים, כמבואר הפי' בת"א פ' ויצא סד"ה ושבתי בשלום כו' ולא יכנף עוד כו' ונשגב הוי' לבדו ביום ההוא, משא"כ כנפיים הם המסכים ופרגודים כו', כי וכנפיהם פרודות כו' עד שנמשך מזה מצרים ובבל כו', וכ"ז נמשך ע"י ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, שעי"ז ומעין יצא והשקה את נחל השיטים כנ"ל סעיף * אלא יהי' כמ"ש מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון ולכאורה הרי שם אלקים הוא מדה"ד ואיך נאמר ע"ז מה יקר חסדך, אלא הענין שזהו בחי' והי' הוי' לי לאלקים כענין מה שאומרים במנחה של שבת ואני תפלתי לך הוי' עת רצון אלקים ברב חסדך ענני באמת ישעך, כי במנחה דשבת מתגלה ומאיר בחי' ע"ק ומשם נמשך שבחי' מדה"ד תתהפך להיות מדה"ר כמ"ש במד"ר פ' ויצא פע"ג, ואפ"ל שזהו כנ"ל ששם הוי' נעשה בבחי' שם אלקים כו', ובחי' שם אלקים כשהוא בבחי' ברוב חסדך עז"נ בצל כנפיך יחסיון, עוי"ל כי פרישת אור השמש המאיר לארץ נק' כנפיה, וזהו פי' שמש צדקה ומרפא בכנפיה, במלאכי סי' ג' כ' ושם פי' במצ"ד דהכנפיה זהו זריחת אורה, וזהו ענין בצל כנפיך יחסיון, וכ"ז נמשך ע"י ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם.