ק

אלפי ביתות א"ת ב"ש, זהו בחי' הסתר והעלם בלבוש כמו משל שמעלים הנמשל כו', עד"ז י"ל החילוק בין דבור לעשי' למעלה).

והנה לעולם ה' דברך נצב בשמים גם עתה, וגם בשבת אין האותיות מסתלקים, אלא ששובת מבחי' אשר ברא לעשות, שבוי"ב הוא אשר ברא אלקים לעשות דע"י שם אלקים נמשך ונתצמצם בבחי' לעשות, בחי' כח העשי', אבל בשבת עד"מ מתעלה השכל והמחשבה מלהיות מתלבשים בעשי', ועולים בעצמותם ונמשך החיות למטה ג"כ מאותיות המח', ולכן ארז"ל דבור אסור הרהור מותר, וכמ"ש במ"א בד"ה שובה ישראל עד כו' (ואע"פ שנת' שאם לא הי' התלבשו' המח' בדו"מ לא הי' נתהוה גשמיות העשי' מ"מ מתקיימים בשבת ע"י המח' כיון שכבר נתהוו ע"י הדבור ועשי' בתחלה. וע' באוצ"ח מבואר כה"ג גבי התהוות הכלים שהי' צ"ל ע"י הסתלקות האור דוקא שאל"כ לא הי' נתהוה הכלי ואחר שכבר נתהוו הכלים אזי האורות מתלבשים בתוכן ואינן מתבטלין מחמת זה כו' וזהו דוגמא למש"כ).

והנה כתי' ושמרו כו' לעשות את השבת לדורותם, הגם דשבת מיקדשא וקיימא מ"מ שייך לעשות דהיינו לדורתם שיתגלה למטה להיות הבחי' דירה בנש"י, וגם לדורתם לשון נצחיות היינו שיתגלה מלמעלה מהזמן בזמן, שגם בבחי' הזמן יתגלה בחי' שבת שהוא בעצם למעלה מהזמן שלכך מונים כל יום ראשון שאחר השבת יום ראשון כו' (וענין גילוי זה מלמעלה מהזמן בזמן מבואר הפי' בתניא ח"ב גבי שילוב הוי' באד'). וההמשכה זו זהו לעשות את השבת, וזהו ע"י מי שטרח בע"ש כו'. ויש בזה ב' בחי', הא' ע"י התפלה שהוא עליי' נה"ב שנלקחה משמרי האופנים להיות ע"ד והאופנים ברעש גדול, ועיקר הרעש מחמת כי קדש כו', והב' ע"י ביטול היש לאין בכל מעשה המצות שעי"ז נמשך גילוי אא"ס ב"ה ממש. והגילוי בב' בחי' מקיפי' ופנימי', שע"י ביטול היש לאין הוא גילוי פנימי', וע"י רעש גדול בבחי' מאדך בלי גבול הוא גילוי המקיפים, וד"כ גם התפלה עצמה כלולה מב' בחי' אלו שהרי הכח להתפלל נמשך מבירורי המאכלים שנעשה מהם חיות פנימי, ואח"כ נמשך מזה בחי' רעש גדול אשר זהו בחי' מקיף כו' כנ"ל.

והנה ע"י גילוי בחי' אור א"ס ממש עי"ז יוכל להיות עליות הנשמות בבחי' לאשתאבא בגופא דמלכא, שמקודם נמשכו מבחי' לבושין, ושיוכללו בבחי' גופא זהו ע"י גילוי אא"ס ב"ה בעצמו (וכמו קי"ס שהים הפך ליבשה זהו בעתיקא תלי' כו', אדון הנפלאות, וזהו לידת הנשמות שהאצי' יומשך בבריאה, ועד"ז ג"כ עליות הנשמה לאשתאבא בגופא צ"ל ע"י המשכת אא"ס ממש), ולכן זהו דייקא ע"י קיום התומ"צ בעשי' גשמיות שע"י בירור נה"ב וביטול היש לאין עי"ז דוקא נמשך גילוי א"ס ב"ה ממש. כמו והחיות נושאות את הכסא ובחי' אדם שעה"כ לבחי' כי לא אדם הוא כו', או כענין העלא' מ"ן דוקא מהתחדשות כמו צפור המדברת כו'.