צח

מהדם שנולד מהאכילה עולה לה' כקרבן וכריח ניחוח וכל התפילות של הששה ימים נכללות בשבת ונמשך ע"י זה אז גילוי אלקותו ית' כנ"ל. אמנם מודעת זאת מאמר רז"ל אלמלא עוזרו כו' לכן גם בכדי שיוכל האדם להכין בימי החול דהיינו שיוכל להיות עובד את ה' ומבטל מיש לאין ושתתפעל נפשו הבהמית בק"ש ברעש גדול ואהבת בכל לבבך ע"י התבוננות נפש האלקית המשכלת ומתבוננת גם לזה צריך עזר וסיוע מלמעלה, והעזר הזה הוא ענין כח אלקי הנמשך משבת ומאיר בכל יום מימי החול בשעת התפלה של אותו יום כשהאדם מתפלל שהוא עוזר לו שיבא לקיום ואהבת כו' [ונק' התפלה סולם שבו וע"י עולה ויורד ההארה מחול לשבת ומשבת לחול] וזהו ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורתם פי' שישמרו שבת אחד כדי שע"י זה המה יכולים להמשיך עליהם גילוי אא"ס ב"ה בשבת הבא, ע"י שמירת השבת והמשכת אא"ס ב"ה באותו היום ע"י זה נמשך כח אלקי ממנו בכל יום מיומי דחול להיות עוזר לו שיוכל לעבוד ה' ברעש גדול ולהפוך מיש לאין כו' ואז ע"י זה [הם עושים שבת שני ו]ממשיכים [בו] גילוי אא"ס ב"ה כי מי שטרח בע"ש כו' וכן חוזר חלילה כל ימי היותו בעוה"ז, וכ"כ ימים נותנים לאדם בעוה"ז לפי השבתות שהוא שייך לשמור ולהמשיך גילוי אא"ס ב"ה ע"י ביטול היש כו' ולהיות נפשם מתעלה לאשתאבא בגופא דמלכא ע"י זה, יש שהוא צריך שבתות של ס' שנה ויש שנצרך של ע' או פ' שנה לפי תיקון נשמתו וכמ"ש ימי שנותינו בהם שבעים שנה [כו' בהם דייקא] כמ"ש במ"א וכך יומשך העולם עד יום שכולו שבת הוא אלף השביעי שהוא שבת הכללי מכל ששה ימים של הקב"ה שהם שיתא אלפי שנין דהאי עלמא כו' אלף ראשון חסד כו' שכולם הם יומין דחול והשבתות בהם הם פרטים ולכן יש בהם עליות וירידות שבת וחול שבת וחול כו' לפי שכל השית אלפי שנין הן פרטיות הארות ממנו ית' ובהארות יש עליות וירידות כו' אבל אלף השביעי הוא השבת הכללי שהוא גילוי עצמו' א"ס ב"ה הנק' מאוד שאין עוד עליות וירידות ולכן נק' מנוחה לחיי העולמים. והנה כתיב את שבתותי תשמרו כו' כי כל שבת יש בו ב' בחי' שבת דמעלי שבתא ושבתא דיומא, כי במעלי שבתא הוא זמן העליו' כוחו' האלקית שנשפל בבחי' העשי' בשי"ב כנ"ל שחוזרות למקורן ביום השביעי כשנשלם המלאכה ואח"כ בשבתא דיומא הוא זמן המשכת התענוג ולהתענג מכל אשר עשה בוי"ב ע"י שהוכשרו בעיניו כו' והוא עד"מ באדם כשעושה איזה מלאכה שבתחילה הוא נח מן העמל ויגיעה ומתבונן ורואה בכל אשר עשה ואח"כ מתכשר לפניו התענוג וכן למע' בתחי' במעלי שבתא וירא אלקים אשר עשה ובבקר והנה טוב מאוד כו' וכן עד"ז בעבודת האדם שבכל השבוע הוא מהפך מיש לאין וממרירו למיתקא וע"י התפילה הנק' סולם נכללת העבודה זו ועולת לשם בשבת וזמן עלי' בשבת דמעלי שבתא ואח"כ בשבתא דיומא הוא גילוי א"ס ב"ה הנמשך עי"ז למהוי אחד באחד פי' שבאחד שמלמטה למעלה דהיינו ביטול היש של הנבראים והתכללו' הניצוצי' באחד יתגלה אחד האמת א"ס ב"ה כנ"ל, והוא ענין התחברות ב' העצים עה"ח ועה"ד טו"ר כי

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.