צה

בחכ' עליונה שהוא בחי' מוחא שבגופא דמלכא ועד"ז בפרטיות שאר כל הי"ס והוא בחי' עליי' עצומה ונפלאה, מקודם ירידתם בעוה"ז הי' בחי' לבושים דמכסיין על הגופא שהלבוש הוא בחי' נפרד ממש ואין לו ערוך לגבי העצמות עד שיכול להחליף מלבוש ללבוש כו' משא"כ הגוף שמיוחד ביחוד עצום ונפלא עם החיות שבתוכו, חיבור ויחוד גוף האדם עם נפשו הוא ביתר שאת ויתר עז הרבה מאוד מחיבור הלבוש עם המתלבש תוכו ורחוקים זה מזה כמטחוי קשת וד"ל וא"כ הרי ירידה זו צורך עלייה גדולה היא.

אלא שעדיין צ"ל עוד כי היא גופא קשיא על מה ולמה נהייתה כזאת שלצורך עלייה זו דבחי' לאשתאבא בגופא דמלכא מוכרחים הנשמות לירד מתחילה בעוה"ז השפל ושעוסקים שם בכל פרטי המדריגות הנמשכים שם באותו השפל מגופא דמלכא דהיינו בחי' תורה ומצות שבעוה"ז שנשתלשלו בריבוא רבבות מדריגות לאין קץ מחב"ד ומדות עליונות דקב"ה כנ"ל ועי"ז דווקא ולמה לא יפעלו כזה ע"י עסקם בעולמות הרוחני' בבחי' התו' דשם כידוע שגם למעלה לומדים התו' כמ"ש בגמ' קמיפלגי ברקיע קוב"ה אומר טהור כו' מאן נוכח נוכח רבה ב"נ כו' והוא בחי' פנימיות התורה [וקרובה יותר לח"ע] כו' [לכאורה] ולמה ע"י עסק הרוחני הנפלא שבפנימית התורה דשם לא יוכלו להגיע למדרגת לאשתאבא [בגופא דמלכא] כ"א ע"י ירידתם בעוה"ז דוקא בעסקם בתומ"צ הגשמי' שלפנינו. ויובן זה ע"פ הידוע שהאדם כלול מב' בחי' שונות שהנפש האלקית היא חלק אלוה ממעל דהיינו שבעודה למעלה היתה כלולה ומיוחדת בא"ס ב"ה ביחוד אמיתי ואינה בחי' יש בפ"ע כלל כמו המלאכים שעם היותם למעלה מ"מ הם בחי' יש שהרי יש להם גופות כמ"ש וגויתו כתרשיש אלא שהגוף הוא רוחני מרוחנית שני היסודות אש ורוח כו' ומ"מ הוא בחי' יש עכ"פ והיינו לפי שהתהוותם מהדבור שהוא לבוש חיצון שבפ"ע א"צ לדבר כ"א כשרוצה לגלות דבר לזולתו הנפרד כו' מה שא"כ הנשמות שבעודן למעלה הם מופשטים מחומר שנמשכים מן המחשבה שהוא לבוש הפנימי שתמיד חושב מחשבות גם כשהוא לעצמו וכך הם הנשמות כלולות ומיוחדות במאצילן הא"ס ב"ה, אמנם בחי' גוף האדם הוא גשמי ורחוק מאוד מערך גופות הטהורים של המלאכים וכן גם אפי' הנפש השנית שבאדם היא הנפש הבהמית הנק' נפש החיונית שבאדם היא היורדת למטה להתאוות בתאוות גופניים כאכילה ושתי' וכיוצא, אך אמנם שרשן מאוד נעלה מבחי' האופנים כידוע בענין האופנים ומתנשאים ברעש גדול לעומת השרפים כי השרפים הם המלאכים היותר נעלים שמשיגים אלקותו ית"ב והם בבחי' ביטול עם שהם בבחי' יש לגבי הנשמות, והנה גם במלאכים עצמן יש ב' בחי' א' הם הנק' שרפים שהם המלאכים עליונים במדריגה שמשיגים אלקותו ית' איך שהוא לבדו הוא קדוש ומובדל כו' ולכן הם בבחי' ביטול היש, ועש"ז נק' שרפים כלומר כדבר הנשרף שהוא דבר שהי' ממש ועכשיו כלה ממשו כך הם למטה מן הנשמות במה שיש להם ממש בפ"ע שהם בחי' יש ודבר אבל