צא

קכ"ח ב' מו"ס דשקיט ושכיך באתריה כו', וענין השלוה והשקט בעבודה שיהי' היצה"ר כפוף ובטל ונכנע לנה"א ולא יבלבלו כלל ע"ד מ"ש במד"ר ע"פ וה' בירך את אברהם בכל שהשליטו ביצרו, מד"ר חיי פנ"ט, ועמ"ש באג"ה סי' י"ב סד"ה והיה מעשה צדקה שלום, בפירוש ועבודת הצדקה השקט ובטח ע"ד הנ"ל, וכשיהיו בנ"י בבחי' זו נקרא ארץ מושבותיכם בחי' השקט ובטח כו', וכמ"ש הרמב"ם במ"נ ח"א פי"א בענין האמנם ישב אלקים את האדם על הארץ שהושאלה זאת המלה לכל עומד נח שלא ישתנה אמר ביעודי ירושלים וראמה וישבה תחתיה כו' ומזה הענין נאמר עליו אתה ה' לעולם תשב כו' אשר לא ישתנה כו' אני הוי' לא שניתי עכ"ל, ולכן מבחי' זו דוקא נמשך במ' שתהי' אהל בל יצען הנק' דירת קבע ועז"נ ושמתי מקום לעמי כו' כמ"ש מכ"ז ע"פ ויגש אליו יהודה, וזהו ענין ארץ מושבותיכם שתמשיכו בה וראמה וישבה תחתיה כו' והיינו שיהיו זו"נ כמו או"א ביום ההוא יהיה כו' וזהו ע"י ההמשכה מבחי' וע"י יתיב כו' אני הוי' לא שניתי כו' וכ"ז הוא ע"י המנחה ונסכים תש"ר ותש"י שהם המשכות אוא"ס למטה דוקא בבחי' דירה בתחתונים, ועמ"ש מענין אהל בל יצען בד"ה שובה ישראל עד דרוש השני. במ"א נת' תש"י ותש"ר כענין תפלה לעני ותפלה למשה והוא בזח"א וישלח קס"ח ע"ב.

(ה) ועמש"ל ס"ב בענין עולה וזבח שי"ל ע"ד שרפים וחיות, וכמ"כ י"ל מנחה היינו ע"י מ"ן נמשך ממזל השמיני ונוצר חסד להאיר בהא תתאה או כענין ח' בגדי כה"ג מילה שניתנה בשמיני שיעבור עליו ש"ק א"כ בא ההמשכה מקדה"ק, ועמ"ש ע"פ ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו, ולכן המשכה זו בא ע"י העולה דוקא שהיא ג"כ קדש קדשים ועמ"ש מזה ע"פ וידבר משה אל ראשי המטות לכן בא עי"ז ההמשכה מבחי' גבוה מאד, והמשכה זו זהו ענין תש"ר המשכת הטפה והזלה מבחי' ונהר יוצא מעדן, א"נ טוטפת פירשו כעין ציץ בתוספת דמנחות דל"ד ע"ב ובציץ נאמר קדש לה' וארז"ל קדש למד מלמטה הוי' מלמעלה, הרי בא ההמשכה מלמעלה מבחי' קדש, וע"י זבח שהוא קדק"ל ממשיך בחי' נסכים יין המשמח אלקים כו' ועמ"ש ע"פ חכלילי עיניים מיין י"ל ח' רבתי זהו ח"פ דתש"ר ותש"י כנגד ח"פ אמת, ומזה נמשך לי לי, מנחה ונסכים כנ"ל ותש"ר מה כתיב בהן מי כעמך ישראל כו' וזהו לי כו' וכן בתש"י וזהו עוד לי, וגם כמ"ש בפ' ראשונה קדש, קדש לי כו' וכן בתש"י, חכלילי עיניים אהבה שבבחי' ראייה אהבה בתענוגי' וזהו ולטוטפת בין עיניך, מיין היינו ונסכים בחי' תש"י, והיינו יין המשמח אלקים נכנס יין יצא סוד כו' בחי' סוד הוי' שנמשך באלקים, אך השמן שצף ע"ג יין רזא דרזין זהו ההמשכה מא"ס ב"ה בשם הוי' וזהו התש"ר ושמן על ראשך כו'.

ועיין בפנ"י פ' שלח ע"פ והקריב המקריב, שם רמז לענין זה ע"ד שנתבאר.

——————ּ——————