פב

דהיינו שתצא נפשו מהגוף ממילא הוא כך, והנה אצל האדם יש כמה בחי' נ"ר נ"ח דהיינו דבור ומחשבה ושכל ויותר גבוה מהשכל, והנה כל התענוגים שמקבל האדם הכל חוץ מגופו והכל ממדריגה פחותה ממנו דהנה בעוה"ז הוא יותר גבוה מכל הבחי' כי יש דצח"מ והוא מקבל תענוג מאכילה ושתי' ובגדים גוון זה או גוון זה והכל מבחי' דצ"ח. והנה פעם הוא מתענג מגוון זה ופעם מזה פעם מטעם מאכל זה ופעם מתוק או מר או בינוני פעם קר ופעם חם הכל לפי הזמן כמו שהוא וזה תימה גדולה מפני מה הכל מקבל תענוג מבחי' שלמטה ממנו שהכל בחי' דצ"ח ועי"ז יש התקשרות הנשמה עם הגוף והוא פליאה נשגבה מאד. אך הענין דאנו רואים בחוש דהנה כמה בחי' יש אצל האדם כנ"ל דבור ומחשבה מדות שכל ויותר גבוה משכל בחי' רצון והנה מקבל תענוג הוא רק מדבר שחוץ מגופו דהנה תענוג הוא דבר גבוה יותר משכל. והנה כל הדברים שבעולם שאדם מקבל תענוג מהם דהיינו מדצ"ח אעפ"י שלכאורה נראין בזה העולם למטה מן האדם מ"מ שרשם נלקח מעולם התענוג דהיינו הטעם והריח והמראה וג' דברים אלו נלקחים מעולם התענוג והוא יותר גבוה משורש נשמת האדם, והדבר מובן כמה פעמים שהדבר ששרשו יותר גבוה הוא יכול לירד למטה מטה כנזכר כמה פעמים ואעפ"י שבזה העולם הם יותר שפלים מ"מ שרשם יותר גבוה, והנה נראה שיש פרסה מפסיק בין אברי הנשמה דהיינו הלב ובין אברי הנפש דהיינו כבד ומעיים. והנה נראה בחוש שהמאכל יורד תחלה דרך הוושט למטה לאצטומכא ושם נתברר והפסולת יצא לחוץ והמובחר מתחיל לעלות למעלה דהיינו לכבד וללב ושם נתברר ג"כ ומהפסולת נעשה דם והולך לכל האברים עד שמהיותר מובחר הולך למוח ונעשה ממנו שכל, והנה נקח המאכל ונניחנו תיכף במוח למה לא ברא בריאותו ית' כך, מפני שהמאכל הוא גבוה כנז' ויורד למטה לעוה"ז נתגשם מאוד ויש בו פסולת מרובה מאוכל והפסולת א"צ שיהי' במוח לכן חייבה חכמתו ית' שיהי' הבריאה שירד מתחלה למטה ושם יתברר ואח"כ תעלה למעלה. והנה נראה שאם ירצה אדם לעצור א"ע שלא ליתן הפסולת לחוץ בודאי זה הוא שטות גדול, ונחזור לעניננו שהיותר מובחר עולה למוח ונעשה שכל והתענוג של המאכל והוא נלקח מעולם תענוג עליון שהוא יותר גבוה מנשמתו עד שעי"ז יש התקשרות הנשמה עם הגוף מחמת שמאכל מוכרח לירד תחלה דרך הגוף. וזהו פי' וקראת לשבת עונג דהנה באמת העונג הוא יותר גבוה מהשבת דהנה השראת קדושת שבת שורה על כל ישראל מי שרוצה ליקח יבוא ויקח. אך העונג העליון שישיגו בשבת שישרה על שבת הוא גבוה מאד. וזהו וקראת כמו שקורין לאדם שיבוא משם לכאן כך קורין העונג שיבוא לשבת. והנה להעונג הנ"ל יש כמה שמות והנה ע"י המצות שאנו עושים בשבת אנו קוראים אותו העונג בכל השמות שלו דהיינו ע"י התפלה ערבית בשם בפ"ע וע"י קידוש וע"י אכילה וברכות המזון ותפלת שחרית ומוסף וקדושה רבה הכל נתן לנו הבורא ית' עצה האיך לקרות העונג שישרה על השבת להשיגו. והנה נחזור לעניננו דהנה איתא ד"ה ע"ה אמר ה' ברכי נפשי כנגד מי כנגד הקדב"ה