סט

האור והשפע ויאיר למטה ובשניהם יאיר האור בבחי' בלתי מוגבל, ולפי שכ"ז הוא מצד מעשה המצות ועיקרן בארץ דוקא כי היא סוף מעשה שעלה במחשבה תחלה ונעוץ בה תחלתן ע"כ אמר טובה הארץ מאד מאד שעל ידה דוקא נעשה ב"פ מאד בעלמין סתימין ובעלמין דאתגליין, וז"ש אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת, אם חפץ דוקא ולא אמ' אם ירצה כי החפץ הוא פנימי' הכתר שלמעלה מן הרצון שהוא רק חיצוניותו כי החפץ הוא בחי' התענוג והוא ענין שעשוע המלך בעצמותו שהוא בעצמו' אא"ס והוא בחי' פנימי' ע"י שמאיר בו מבחי' מל' דא"ס שלפני הקו והוא מאיר דוקא במעשה המצות להיותן סוף מעשה ונעוץ תחלתן, וזהו אם חפץ בנו להאיר לנו מפנימי' ע"י אזי יביא אותנו אל הארץ הזאת כי הא בהא תליא כנ"ל (ועי"ל ב"פ מאד הם כנגד ב' פרצופי הכתר ע"י וא"א ששניהם מאירי' ונמשכי' ע"י מעשה המצות כמ"ש במ"א בענין לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא ע"ש).

פ"ד עתה ית' טעות המרגלים שלא רצו ליכנס לא"י כי רצו שיהי' קיום המצות ברוחני' במחשבה להיותן מבחי' לאה עולם המחשבה וכדרך שקיימו האבות כל התורה עד שלא ניתנה, ועוד גינו א"י כי אנשי מדות בתוכ' שנפלו משה"כ ויש חשש לברר אותן שלא יוכלו לברר אותן וידבק הרע. וטעו טעות גדול כי קיום המצות במעשה הוא יותר נעלה בהמשכ' עצמו' אא"ס משא"כ ע"י רוחני' כי נעוץ סופן בתחלתן וסוף מעשה עלה במחשבה תחלה, וז"ש טובה הארץ דוקא מאד מאד ב"פ כנגד המשכת אא"ס בב' עלמין סתימין ואתגליין, אם חפץ בנו ה' ונתנה לנו חפץ דוקא כי האור הנמשך ע"י מצות מעשיות הוא מבחי' שעשוע המלך בעצמותו.

——————ּ——————