סח

הדיבור שנק' סוף מעשה בכלל כי י' מאמרות דדיבור ברא ויצר ועשה ולכך נעוץ תחלתן בסופן דוקא וכמ"כ בסופן נעוץ תחלתן מבחי' אור הכתר וזהו ענין סוף מעשה שעלה במחשבה תחלה, וזהו שבקש משה ליכנס לארץ לקיים המצות בפ"מ כי נעוץ סופן בתחלתן שהוא בחי' הכתר שמאיר בו מבחי' מל' דא"ס שלפני הקו ומדה שהוא בחי' א"ס ממש, ומה שבמחשב' יש יותר מגלוי הארה שבהשתלשלו' כלא חשיבי' לגבי מעלת האר' א"ס שיש בסוף מעשה כי כל ההארה שבהשתלשלו' הוא רק כטפה מאוקיינוס לגבי עצמותו ית' כידוע וכיון שמצד עצמות המאציל הגלוי בסוף מעשה יותר לכן נתאוה לקיום מצות מעשיות דוקא (והוא נעלה יותר מקיום המצות ברוחניו' שהם רק המשכת בחי' זיו והארה בלבד אבל ע"י קיום מצוה מעשיו' יומשך עצמיו' האור ושרשו ולא זיוו בלבד וכנ"ל במשל חכימא ברמיזא, וגם נת' במ"א בפסוק יביאו לבוש מל' איך שהסובב הוא פועל בסוף מעשה יותר כו' ע"ש באורך גדול, וזה הי' תשו' הקב"ה למלאכי' שביקשו שתנתן התורה להם והשיב להם מה כתיב בה לא תנאף כלום יצה"ר יש ביניכם, שלכאורה יפלא מה עלה בדעתם, אך הענין שכוונתם שינתן להם הכח להמשיך האורו' עליוני' הנמשכי' ע"י תרי"ג מצות שימשיכוהו הם ע"י עבודתם ברוחני' כדרך שקיימו האבות התורה במחשבה כנ"ל והשיב להם הקב"ה כלום יצה"ר יש ביניכם ר"ל שעיקר המשכת עצמו' האור א"ס אינו אלא ע"י אתכפי' סט"א ובירור הרע שזהו למטה דוקא כי המלאכי' הם לאחר הבירור ועוד שכח המעשה שהוא סוף כל דרגין יפה יותר כי נעוץ סופן בתחלתן כנ"ל). וזהו שאמרו יהושע וכלב טובה הארץ מאד מאד, כפלו לומר מאד ב"פ, כי הנה פי' מאד הוא בחי' אור בלתי מוגבל בכלי ור"ל שהמשכת האור הנמשך ע"י המצות מעשיות שעיקרן בארץ כנ"ל הוא בחי' בלתי מוגבל כי הוא המשכת עצמו' אור אין סוף ממש שאין לו תחלה ותכלה וכמש"ל בפי' אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין שמזכך הכלי' וההיכלות ובוקע אותן שזה בא רק מצד שהוא אור בלתי מוגבל בעצם שאין כח בכלי להעלים עליו, והיינו לפי שהאור הנמשך ע"י מצות מעשיות הוא מבחי' א"ס שלמעלה מהקו וחוט, כי הקו וחוט הוא שרש הא"פ המתלבשי' בכלי' והכלים מעלימים עליו וכ"ש ההיכלות אבל בהגלות נגלות אור א"ס שלמעלה מהקו הרי הוא בוקע הכלי' ומזכך אותן ועל המשכת אור זה כיונו בל' מאד פי' בלתי מוגבל בכלי, ובהיות שיש ב' מיני היכלות היינו היכלות דאו"א שנק' היכלין עילאין והיכלות דזו"נ שנק' היכלין תתאין ודרך כלל יותר הוא בחי' מחשבה שנק' עלמא דאתכסיא ובחי' הדבור שנק' עלמא דאתגליא ושניהם בחי' עלמין והיכלות שהרי נק' עלמין סתימין ועלמין דאתגליין וכל ענינם הוא להעלים על האור שיהי' האור מאיר בבחי' צמצום רק כפי המדה, ואמנם ע"י המצות שנמשך אור א"ס שלפני הקו כנ"ל ולמעלה מבחי' קו המדה אזי ב' עלמין הללו דלאה ורחל בכלל וב' מיני היכלות דאו"א וזו"נ בפרט בא בהם בחי' הארת הכתר מבחי' אא"ס שלפני הצמצום עד שנק' גם הם בחי' מאד בלתי מוגבל, ולכך אמר ב"פ מאד נגד ב' מיני עלמין וב' מיני היכלות הנ"ל שבשניהם עובר