סו
המרחיבי' איברי ז"א וכן מז"א למל' ואז נק' ארץ טובה ורחבה והוא ענין המ"ע, אבל הה"ג דדבש גורמי' תגבור' האור ביותר עד שנבקע הכלי והאור עודף עליו ואין הכלי מסתיר כלל ואז נק' זבת חלב ודבש, ועל שניהם הוא אומר דבש וחלב תחת לשונך שהם מ"ע ומל"ת, וזהו שרש הטעם לכל המצות מעשיו' שעיקרן בארץ כנ"ל וכמ"ש לעשות בארץ ר"ל כדי לעשות ולתקן הארץ עליונ' שבחי' ההעלם יבא לידי גילוי גם ברבוי כלים המעלימי' שלא יעלימו הכלים לאורות כלל, ועד"ז יהי' נגלה האור לאחר הבירור לעתיד דכתי' ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות והיינו ע"י הזדככות בחי' הכלים ע"י מעשה המצות דעכשיו וכמ"ש במ"א.
פ"ג יאמר שבזה יובן ענין המצות שהתחלנו לבאר פ"א כי ע"י מ"ע ומל"ת הוא בחי' בירורי נוגה שז"ס אתכפי' סט"א וז"ס ארץ זבת חלב ודבש בחי' חו"ג עשי' ול"ת שמרחיב הכלי' ובוקע אותן להיות בהם גילוי אא"ס ביותר שז"ס חלב ודבש כי חלב מגדל ודבש דין דגדלות בוקע הכלי.ד) והנה עתה יובן ג"כ טעות המרגלים שלא רצו ליכנס לא"י בהיות כי שרשם מבחי' לאה עלמא דאתכסיא הי' בדעתם ירידה ליכנס לא"י שהיא בחי' רחל עלמא דאתגלייא שנמוכ' הרבה מלאה כערך הדיבור לגבי המחשבה וה"ז יריד' מאיגרא רמא כו' והגם שידעו במעלת המצות שתלוי' בארץ עד שנק' זבת חלב ודבש מ"מ הרי כל מה שיש ביבשה יש בים שכל מה שיש בעלמא דאתגליא מל' יש בעלמא דאתכסי' לאה ויכול להיות קיום כל המצות שהם בעלמא דאתגליי' ע"י מעשה בפ"מ יוכלו לקיימם בעלמא דאתכסי' ג"כ ברוחני' כמשי"ת. ולפי דעתם זה טוב יותר כי הרי יש בכלל מאתים מנה שעי"ז ממילא יתוקן בחי' התיקון הזה דעלמא דאתגליא ג"כ כי הדיבור נכלל במחשבה ואין כל חדש בדבור שלא קדם שרשו במחשבה תחלה (וכמבואר במ"א ע"פ מי מנה עפר יעקב בענין יוצר אור ובורא חשך שהדיבור הוא צורת המחשבה וגילוייה ולא התהוות חדשה ע"ש) וא"כ מה צורך לקיים מעשה המצות בפועל שהוא בארץ דוקא הרי די שיקיימו כל המצות במחשבה דהיינו בדעת והשגה אלקית, וענין קיום המצות בדעת והשגה הוא ע"ד אומרם ז"ל קיים אברהם כל התורה עד שלא ניתנה ואפי' ע"ת שאין הכונה שקיימם בפועל שהרי יש כמה מצות תלויו' בסיבה כיבום וחליצה וכיוצא ואם לא נזדמן לו הסיבה האיך קיימם, אך באמת כוונתם שהמשיך כל האורו' עליוני' הנמשכי' ע"י המצות מעשיות המשיכם הוא ע"י עבודתו ברוחניות או ע"י עובדות אחרות כמקלות וכיוצא כדאי' בזהר שהמקלות דיעקב הי' ענין א' עם תפילין שלנו, רק שההפרש כי בתפילין נמשך האור גם למטה ושורה בד' פרשיות אלו שבתפילין, משא"כ במקלות לא נמשך האור למטה כ"א היה תוס' אורות באצילות לבד, ועד"ז רצו המרגלי' שיקיימו המצות ג"כ ברוחניו' וסברו שזה יותר טוב ממצות מעשיות כי בכלל מאתים מנה כנ"ל, וגם חשבו שבזה ישמרו יותר מחשש היזק שיוכל להגיע ע"י עסק הגשמיות, והוא מ"ש ארץ אוכלת יושבי' היא,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.