סב

אך לפמש"ל ב' הע"ח שהן ב' עניני' נ"ל לבאר הענין כי יש ב' מיני השפעות מרב לתלמיד הא' ע"י דרך קצרה כנ"ל והיינו כשאין התלמיד קטן כ"כ שעכ"פ ע"י דרך קצרה יכול להבין, אבל כשהתלמיד קטן ביותר אזי צריך להמשיל לו משל שהוא ענין זר לגמרי ממהו' ההשכלה והוא לבוש גס לההשכלה שעי"ז יבין ההשכלה אח"כ וג"כ השגתו זאת תחלה בכלל ואח"כ בפרט כנ"ל הנה כשיצוייר דוגמא זו למעלה הוא ענין ההיכלות שהם בחי' כלי להעיגולי' כמו המשל שהוא כלי שעל ידו יובן הנמשל מתחלה בכלל כו' וזהו דאורייתא היכלא עילא' דקוב"ה כי היא נק' משל הקדמוני כמ"ש במ"א ע"פ מארז"ל מזוז' מימין ונ"ח משמאל כו'), ובכל הנ"ל יובן פי' המאמר הנז"ל בפנים פ"ב כד אתכפי' סט"א אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין דהנה פי' עלמין מבואר מתוך הנ"ל שהוא בחי' העיגולי' שמעלימי' האור אלקי והוא הנק' ג"כ היכל ובכל מקום לפי ערכו הוא בחי' העלם עד שהיכלו' התחתוני' דעשי' שם תכלי' ההסתר כנ"ל, והנה פי' אסתלק יקרא דקב"ה היינו שיאיר ויתגלה אור האלקי באותו העולם או ההיכל שנסתר שם ויהי' גם שמה בחי' גילוי אור להיותו בא יותר מכפי מדת הכלי המצמצם ומעלים האור עד שלא יסתיר הכלי כלל, והענין הוא כי הנה דרך כלל גם העיגולי' שהם ההיכלות כנ"ל נק' ג"כ בשם כלים לאורות כי ל' כלים הוא ענין כליון להיות' מגביל האור ומעלימו ע"י היות בכלי בחי' עביות וחומריות להסתיר האור כי מהתעבות האור נעשה הכלי, וכאשר האור מאיר בתגבורת יותר מכפי המדה המצומצמת אזי הוא בוקע ומאיר גם בעביות הכלי המחשיך ויוצא אור גם מתוך עובי הכלי ומתגלה האור גם דרך הכלי עד שאין הכלי בחי' מסתיר כלל לאור המאיר וה"ז כדוגמת אור השמש המאיר דרך זכוכי' שכשהזכוכי' אינה צחה ובהירה אזי האור שיזרח דרך בה אינו צח ובהיר כאור השמש הזורח שלא דרך בה אבל אם תהי' הזכוכי' בהירה ביותר לא יהי' שינוי בהאור השמש המאיר דרך בה שלא יוחשך ויתעבה מחמ' אמצעות הזכוכי' להיות' בהירה ביותר, וכך יובן למעלה שזהו ענין הזדככו' הכלי' שאז האור המאיר דרך אותו הכלי' הוא בגילוי ממש ולא בבחי' הגשמ' והסתר כמו שהאיר כשאין הכלי' מזוככי' כ"כ שאז הם מסתירי' על האור כנ"ל, וזהו ענין אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין פי' שיאיר גלוי אור הא"ס ב"ה בכולהו עלמין שהם ההיכלות שמסתירי' מצד עצמן על האור וע"י גילוי הא"ס ב"ה ביתר שאת אזי מזדככי' הכלי' וההיכלות עד שאינן מסתירי' על גלוי האור וממילא יהי' הגילוי בכל פרטי הנשמו' ומלאכי' שבתוך ההיכלות, (ומה שקרא לגלוי אור א"ס בל' אסתלק דלכאורה ל' הסתלקו' הוא היפוך הגלוי מבואר טעם לזה במ"א ע"פ אכלו ריעים שהענין מפני שגלוי זה הוא גלוי אור חדש מבחי' הכתר וענין גלוי הארת הכתר הוא בבחי' התנשאות ורוממות כמו המלך שמרומם על עמו גם כשמתגלה אליהן ע"כ נק' בל' אסתלק שהגלוי בבחי' רוממות), אך כדי שיהי' בחי' זו דאסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין הוא דוקא כד אתכפי' סט"א, כי הסט"א והקליפות נמשך להם כח ויניקה מחיצוניות הכלים וההיכלות כמ"ש סביב רשעים יתהלכון וכתי' ונוגה סביב וכמש"ל בפנים