נט

הם ההיכלות (והנה ידוע בע"ח (שער מ') שהעיגולים השראתם על ההיכלות כי בחי' היושר הוא בחי' פנימי זה תוך זה וההיכלות הם ע"ג היושר והעיגולי' ע"ג ההיכלות ע"ש). ולהבין זה מה יהי' ענין הגילוי בההיכלות דוקא, יש להקדים ביאור ענין עיגולי' ויושר שמבואר בע"ח שמתחלה יצאו י"ס דעיגולים והם קדמו לבחי' היושר שיצאו אחריהם ומקיפי' עליהם כנ"ל ומ"מ בחי' עיגולי' הוא בחי' נפש והיושר שאחריו הוא בחי' רוח והרי אם כן בחי' היושר נעלה במדרגה מבחי' עיגולי' וכמו באדם שמתחלה זוכה לנפש ואח"כ זכה יתיר יהבין לי' בחי' רוח כי בחי' רוח הוא למעלה מבחי' הנפש, וביאור הדברי' הנה ענין ופי' עיגולי' ויושר יובן עד"מ בהשפעת שכל מרב לתלמיד שיש בזה שני בחי' הא' כמו שמשיג בעת שמשפיע לו ומשיגו ותופסו בשכלו הב' כמו משיג' על בוריה אח"כ כשהוא לעצמו והעמיק בה הרבה עד שברורה לו כאחותו, כי אנו רואי' שבעת ההשפעה ובתחלת ההשגה כשהתלמיד משיג ותופס המושכל בראשונה, הנה אז המושכל הנשפע מקיף לשכל התלמיד ושכל התלמיד מוקף מאותו המושכל שמקיפו מכל צד ושכל התלמיד מלובש באותו המושכל להשיגו ואור אותו המושכל עודף עליו מכל צד, וכן הלומד מתוך הספר כשלומד בעיון איזו מושכל בגמ' ופוסקים דבר חדש הנה אז בראשית לימודו הנה שכלו מוקף מכל צד מאור אותה הסברא והשכל שלומד ואותה הסברא מקפת לשכלו והשגתו, והטעם הוא כי הלומד או השומע בתחלת השגתו אינו משיג רק כללות הענין של הסברא בלתי התחלקות לחלקים בפרטי פרטיו' שכליים שיש בה, כי עדיין אין שכלו מגיע בהשקפה ראשונה להשיג עומק חלקי המושכל הפרטיים זולת כללות הסברא הנגלית שהיא נגלית בהשקפה ראשונה, וכללות סברא זו מקפת לשכל השומע בסקירה א' ויתר החלקי' שאינו משיג' הרי הם עודפים על השגת השומע מכל צד והרי הם מקיפי' על השגתו של השומע והשגת השומע מלובשת בהם להשיגם אבל אינ' מקפת עליהם שהרי אינו משיגם בהשגתו בשלימו' כי נשאר עודף על השגתו כו', ואמנם אחר שמשיג השומע או הלומד אותו המושכל בכללות אח"כ יעיין בו בדרך פרטי פרטות בכל חלקיו וישיג בהם הרבה השגות באורך ורוחב גדול כל דבר על אופניו, אז הנה נהפוך הוא ששכלו של השומע או הלומד תופס את המושכל ומקיפו בשכלו מכל צד והמושכל בכל חלקיו נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו לאשורו על בוריו, וב' בחי' אלו הן הן בחי' עיגולים ובחי' יושר, שבעת ההשפע' המושכל מקיף על שכל השומע הוא כמו בחי' עיגולי' שהם מקיפי' על הכלים ולאח"כ נכנס בחי' היושר היינו כמו שהשומע תופס השכל על בוריו שהכלי' שלו הם מקיפי' על ההשכלה וכמו בחי' היושר שהם מוקפי' מן הכלים ומלובשי' תוכן, וכמ"כ הנמשל למעלה שבתחלת האצילות כשהאציל המאציל ב"ה והאיר ממנו המשכת החיות להתלבש בכלי' די"ס יצאו בתחלה י"ס דעיגולי' שהן בחי' מקיפי' על הכלים וכל המשובח מחבירו מקיף את חבירו כי בעת ההאר' והשפעה הרי ההשפעה מקפת על המקבל והמקבל מוקף ממנו, אבל אח"כ יצאו בחי' י"ס דיושר שמתלבשי' בבחי' פנימי' דהיינו כאשר נתיישב'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.