נג

השבח ששיבח כלב לא"י ארץ אשר היא זבת חלב ודבש מה ייחד שבח זה דוקא, ויובן זה בהקדים להבין במה שמצינו בתורה שרוב המצות שניתנו לישראל תלוים בארץ דוקא ובפרט כל מצות תרומות ומעשרות ופיאה ובכורים וכה"ג שבסדר זרעים וכן מצות הקרבנות שבסדר קדשים כולם תלוי' בארץ דוקא והקרבנות שהיו במדבר היו רק לפי שעה לבד כי הרי עכשיו אסורי' הבמות כדתנן באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר כו' וגם דיני טומאה וטהרה שבסדר טהרות יש מהן שאין נוהגות אלא בא"י וגם הנוהגות בח"ל הרי א"א לנוהגן בח"ל מחסרון אפר פרה שתלוי' בארץ דוקא (דהיינו בבהמ"ק) וגם אויר ח"ל טמא מדבריהם ונמצא שמצות טומא' וטהרה לא ניתנו כ"א לעשותן בארץ ועוד הרבה מצות גם בסדר מועד נ"נ שתלוי' בארץ כידוע, ויש להבין זה מדוע רוב מצות ה' שציוה לישראל לצרף אותן בהן שייכי' ומתייחסי' לארץ דוקא.

א) הנה אנו מוצאי' באדם ובהמה שהאדם עם היותו למעלה מעלה במדרגה מדומם צ"ח עכ"ז הוא מקבל חיות מהן כשאוכלן וחי מהם שלולי המאכלי' לא הי' מתקיים, ואע"פ שבכאריז"ל ע"פ כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם, מבואר תירוץ לזה והוא כי מוצא פי ה' שבמאכל שהוא דבר ה' מעשרה מאמרות המחי' את המאכל ממנו יחי' האדם, עכ"ז אינו מתיישב עדיין שהרי גם בנפש האדם יש מוצא פי ה' ממאמר נעשה אדם המחי' אותו ולמה יצטרך לקבל חיות ממוצא פי ה' שבמאכל שממאמ' תדשא הארץ ומה יתרון יש למאמר תדשא הארץ דשא על מאמר נעשה אדם עד שהאדם יקבל חיות ממנו דוקא. והענין שבאמת כן הוא שבחי' מוצא פי ה' שבדצ"ח שרשו גבוה יותר ממוצא פי ה' שבאדם ע"כ יחיה האדם מדצ"ח דוקא, כי הנה ידוע בע"ח דרפ"ח ניצוצי' נפלו בשבירה מבחי' ז' מלכין קדמאין שמלכו לפני מלוך מלך לבנ"י שהוא עולם התהו שלפני התיקון ומהם שרש התהוות הדצ"ח משא"כ שרש נפש האדם הוא מעולם התיקון כי התהוות הנשמו' הוא מיחוד זו"נ שהם לאחר התיקון וידוע שבתהו היו האורות מרובים ונעלים יותר מבחי' תיקון אלא שהדצ"ח גשמיי' לפי שהניצוצי' נפלו בשבירה ונתגשמו ונעשו מעורבי' טו"ר אבל כשהם מתבררים ע"י אכילת אדם אזי יחיו את האדם ויוסיפו בו כח וחיות ביותר הרבה מצד שרשן הנעלה מאד וכמ"ש במ"א בפי' מאמר ר"נ עד לא אכילנא בישרא דתורא כו' ע' בפסוק בהעלותך פ"א.

והנה עד"ז הוא ענין תועלת המגיע לנשמה ע"י ירידתה בעוה"ז בגוף ונפש הבהמי' שירידה זו צורך עלייה היא שתתעלה במדרגה נעלית יותר מכמו שהיתה תחלה קודם שירדה בעוה"ז, וסיבת עליי' זו בא דוקא מחמת הנפש הבהמית ששרש' מעולם התהו ע"ד הנ"ל בענין המאכלים אלא שנפל' לכן יש בכחה להעלות הנפש אלקי' שבאדם ששרש' מתיקון כמו שהמאכל מחי' האדם לפי ששרש התהו נעלה מהתיקון כנ"ל. אך כמו שהמאכל אינו