לט

והתאוה מחמת טעם או להיפוך, וההפרש ביניהם הוא שבחי' דיבור הוא רק מחיצוני' חכ' ובשכל שבמדות שם הארה פנימיות חכמה. והנה גם בחי' הדבור מתחלק לב' בחי' קטנות וגדלות, גדלות הם האותיות הבאים בצירוף שהוא מהארת חכמה ויש בחי' אותיות הבאים בלי צירוף וסדר כלל והוא כמו קול פשוט דקטן שגם בו יש אותיות אך שהם בלי שום צירוף כלל, וזהו ההפרש שבין עשה"ד לעש"מ שעש"מ יהי אור תדשא הארץ כו' הוא רק מבחי' דיבור ומאמר פרטי ועשה"ד הוא מבחי' דיבור מבחי' המדות, ויש עוד בחי' אחרת והוא ההבל שבין צירוף לצירוף והוא הנק' הבל העולם שהוא בא משאיפת הבל העולם וכמ"ש פי פערתי ואשאפה כו'. והנה מכל הבחי' הנ"ל אין לחיצונים שום יניקה מאחר שיש בהם הארת החכ' שהצירוף בא מחכ' ואף גם מהאותיות שהם בלי צירוף כלל גם שם אין להם יניקה מאחר שהוא מהבל הלב שיש בו הארת המוחין ועיקר יניקתם הוא רק מבקיעות האויר היוצא בין צירוף לצירוף ומשם אינם יכולים לקבל רק ממ"ח צירופים אלקים אחרונים שהוא בחי' ההבל שאין שם שום הארת החכמה והם רק בחי' הבל ונקרא אדמת בני חם ומשם מקבלים יניקתם והוא הנק' ג"כ בחי' אלם וגם כן ענין בחי' שערות שהם מהפסולת שמקבלים דרך גומות ונק' ג"כ בחי' זיעה שהוא מפסולת החמימות ויוצא ג"כ דרך גומה כו', וזהו כרחל לפני גוזזיה בחי' שערות ונאלמה בחי' אלם שמשם יניקות החיצונים וכמ"ש נאלמתי דומיה החשיתי ר"ת נדה ה' מיני דמים טמאים שמקבלים ממנה.והנה המסעות הי' בבחי' עליות מבחי' השתלשלות דהיינו שבחי' הדבור אשר ממנו מקור יניקת החיצונים יעלה לבחי' המדות שיש בו הארת החכ' ובחי' המדות יעלה לבחי' או"א המולידם מקור המדות אם הבנים ובחי' בינה מקור המדות שהוא בחי' המוחין דמדות יעלה לבחי' עצם המוחין וזהו בחי' יחוד או"א בעצמותן קודש ובחי' או"א יעלה למעלה כו', וזהו ענין קומה ה' קומה הוא בחי' עליי' לכללות ה' שהוא בחי' כללות האצי' יו"ד חכ' ה' בינה ו' המדות ה' תתאה הוא בחי' מל' שיעלה כ"א למקורה, והנה כל עיקר תחלת העליות תלוי בבחי' מלכות שכאשר בחי' מלכות עולה מבחי' בי"ע בעצמיות האצי' אזי ממילא המדות בחי' ז"א עולים עד למעלה מעלה כנ"ל וכמארז"ל אם אני כאן הכל כאן ואם אין אני כאן מי כאן, אני הוא בחי' מלכות וכאן הוא בחי' בי"ע והוא שכאשר יורדת בהשתל' בי"ע אזי ממילא כל ההשתלשלות יורדים ונמשכים כמ"ש כל הנחלים הולכים אל הים כו' וכמארז"ל הכל רצין אחריה, ואם אין אני כאן שעולה באצי' אזי מי כאן כי אז ההשתל' עולים למעלה וכמו בבנין שאם תזוז עץ האחרון אזי יזוז כל הבנין ממקומו, אך עיקר הטעם הוא כי נת"ב הוא דוקא והיינו בבחי' מל' סופא דכ"ד ושם הוא הארת מתחילה מראשיתה דכולה וכמאה"כ סובמב"ת שסוף מעשה הוא בתחלה למחשבה שהוא מקור הרצון וכמו שאנו רואים שלצורך עשייה בפ"מ כמו בבנין נמשך הרצון ממקור הרצונות כש"כ בבחי' מל' שהוא סוף המעשה יש בהארת בחי' תחלה ומחשבה כו', ולכן יש בו כח שע"י יתעלו כל בחי' ההשתלשלות וזהו בחי' המסעות שהוא בחי' העליה