לד

(והיינו כי אבא שהוא חכ"ע בחי' שמן מלביש חסד דא"א שהוא ימינו של הקב"ה, ולכן שמן ימינו יקרא, והגם כי לפמשנ"ת השמן הוא חכ' דא"ס שלמעלה מחסד דא"א מ"מ גם חכ"ע דאצי' נק' שמן לפי ששרש מוחין דאבא נמשכים מלמעלה מעלה כו', ועיין בזח"ג ויקרא דף ז' ב' ע"פ כשמן הטוב ובמ"ש בזוהר הרקיע שם, והנה חסד דז"א נק' חסד עולם וממנו שרש בחי' אה"ע אבל חסד דא"א נק' ורב חסד כי חפץ חסד הוא ומשם נמשך בחי' אה"ר כו' ונק' חסד דקשוט פי' חסד של אמת היינו להיות אמת ה' לעולם, והיינו שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה ממש, וזהו"ע היד הגדולה אשר עשה הוי' במצרים עמ"ש מזה בד"ה בפ' נסכים) דהיינו ע"י התו' והמצות שהן רצונו וחכמתו ית', אך גם בבחי' זו לא יחפוץ מדותיו של הקב"ה לבד בבחי' חיצוניותו וכמארז"ל האומר אין לי אלא תו' אפילו תו' אין לו אלא ישים אליו ליבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף מקרב איש ולב עמוק לבקש את פניו פנימיות רצונו ית' מקור וחיות המדות (וכמאמרז"ל אליו ולא למדותיו, והוא אוא"ס ב"ה המלובש בהמדות, ולא להמדות עצמן, ואף גם ביגמה"ר כבר נת' שיש בהן חיצוני' ופנימי' כנ"ל), וזהו אל מול פני המנורה דהיינו פנימית רצה"ע, שהוא בחי' מול פני המנורה היינו כי פני המנורה הוא הרצון דכנס"י כנזכר לעיל אות א' אך מול פני המנורה היינו בחי' הפני' עליונים המאירים בבחי' זו ע"ד כמים הפנים לפנים, והו"ע יאר ה' פניו אליך, ישא ה' פניו אליך התגלות פנימית רצה"ע הנמשך ומאיר מול פני המנורה וכמ"ש במ"א בד"ה כי תצא בענין לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש, ואהרן כה"ג הי' מעלה הנרות נש"י שיהי' לבם מכוון לא"ס ב"ה ממש שהוא בחי' מול פני המנורה (וע' בחולין די"ט סע"ב בענין מול ערפו כו'), יאירו בחי' שבעת הנרות שהן ז' מדריגות שבנשמות עובדי ה' כנ"ל.

ט) והנה אחר כל הנ"ל נשיב לב להבין ע"פ הדברים האלו דברי המדרש שישראל מאירי' ע"י העלאת הנרות למי שמאיר לכל העולם פי' עדמ"ש בזח"ג באד"ר בפי' בית יעקב לכו ונלכה באור הוי' היינו באור ע"י המאיר בש' הוי' והענין כי ש' הוי' מורה על בחי' שמהוה מאין ליש, וזהו"ע שמאיר לכל העולם, אך התהוות זו נק' יש מאין שנק' למטה היש ולמעלה נק' אין, אך מה שישראל מאירים למי שמאיר היינו שממשיכים מבחי' ע"י לז"א כענין שאו ידיכם קדש וברכו את ה' שיאירו יגמה"ר דע"י בז"א, וגם כמ"ש בד"ה אשירה להוי' בענין פי' ושמרו דרך הוי' כו' ע"ש, וע"י תוס' אור זה נמשך שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה דכולא קמי' כ"ח, והיינו ע"י משיחותא דקדש ממש שאין שם מעלה ומטה ועמ"ש סד"ה והגדת לבנך בענין כחשיכא כאורה בשני כפין, וזהו"ע בהעלותך את הנרות וכמ"ש לעיל סוף אות ב', והיינו לחבר ולהעלות המדות דז"א במדות דא"א, והיינו ע"י