ל

העלם והסתר לפניו ית' ח"ו שלפניו כחשיכה כאורה, ואהבה זו שבבחי' יראה נק' אהבה שהוא למע' מע' מבחי' אה"ע בחי' מקום וזמן כו' והוא קרבת הוי' ממש במהו"ע כביכול ונק' מלמעלה למטה כו' והמשכיל יבין, וזאת יהי' חפצו ותשוקתו של אדם ואח"כ ימשוך להיות עזה כמות אהבה ורשפי' כרשפי אש שלהבת י"ה שיהי' גילוי אלקותו ית' וכאשר החושך מכסה ומסתיר יתמרמר ע"ז מאד.

ו) ובזה יובן מה שתקנו בתפלת ש"ע סלח לנו כי חטאנו אחר ק"ש שמקבל עליו עומ"ש ומצות ואהבת כי הנה כתיב אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו פי' ועל כל עונותיהם הם מתעני' ועושים תשובה ופשעם שגדלה מעונותיהם כי פשעים אלו המרדי' אעפ"כ הם אוילי' מהם כי לא ידעו דרך פשעם ולא מפשעם אלא מדרך פשעם כי הדרך הגורם לפשע ומרד הוא פר"ע מ"ש (ועמ"ש בד"ה כנשר יעיר, איך פשיעה נזכרה בתו' גבי שומרים שהניצוץ אלקות צריך שמירה שלא יאבד וכענין איזהו שוטה המאבד מה שנותני' לו פי' ש' מ"ה שבו והשמירה ע"י שמור זו משנה, וזהו דרך פשעם כשבטל מן התו' כו' וזהו ג"כ לעבדה ולשמרה כו' וזהו בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי פי' בי היינו עדמ"ש בזח"ג דס"ו ע"ב ובאד"ר דק"ל בענין בי נשבעתי דפי' בי היינו האור המלובש בתוך ז"א והוא בחי' אוא"ס ממש ועד"ז אמר והם פשעו בי כי ע"י הפשע שגדול מהעון נוגע הפגם כ"כ למעל' ועכ"ז הם אוילי' מדרך פשעם) והיינו לפי שאינו נראה לעיני בשר כמו מלך בו"ד, ולפיכך בק"ש משקבל עליו עומ"ש ומאריך באחד ועי"ז מגיע לואהבת להיות חפץ בגילוי אלהותו ית' ושלא יחשיך החשך ממנו ואזי יתמרמר הוא מאד ויבין שיש חטא ופשע שעי"ז החשך מחשיך שהוא רחוק מאור פניו ית' בתכלית ואזי אומר בשמו"ע סלח לנו כו' כי פשענו (ופי' מחל לנו גילוי רעדכ"ר שהוא בחי' עובר על פשע ואדרבה מפשע נעשה שפע כי זדונות נעשו כזכיות עמ"ש סד"ה ועתה יגדל נא, והטעם שע"י המרירות נמשך בחי' זו הוא כמ"ש בד"ה שוש אשיש גבי עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו שע"י בכייה זו שבוכה על החושך המסתיר כו' נמשך גילוי פנימי' יגמדה"ר כו' ומ"ש סד"ה כי תצא גבי ובכתה את אביה וכו', ועיין בתניא פמ"ה ע"פ וישא את קולו ויבך כו', ועפי"ז יובן ג"כ ענין הנ"ל שכדי להמשיך גילוי בחי' אה"ר דאהרן הוא ע"י אותה ההתבוננות עצמה המעורר אה"ע דאברהם רק כאשר ישים מרירות בנפשו כו', והיינו כי ע"י המרירות ממשיך גילוי יגמה"ר בחי' ורב חסד שהוא שורש אה"ר כו', ועמ"ש בזה לקמן בד"ה והנה מנורת זהב, גם כמ"ש בד"ה קול דודי גבי המרור שהוא בקו האמצעי כי דוקא ע"י המרירות נמשך בחי' רחמים שהוא קו האמצעי שעולה עד הכתר שהוא למע' מסדר ההשתל'