טז

הנפש ונכלל בבחי' ומדריגת מדבר, אך אח"כ נוסף שכל באדם ע"י בשר זהו בחי' נושאות כו', ולכן ע"ה אסור לאכול בשר, שאינו יכול להעלותו.

והנה הבשר הוא בחי' גבורה שלכך הוא סומקא, ולכן נאמר בערב תאכלו בשר, ולכן הבשר מרבה דם יותר מהלחם, ונמצא ע"י אכילת הבשר אף אחר הבירור נעשה בחי' התלהבות וגבורות דקדושה וכמו בחי' פני שור מהשמאל נק' שרפים ע"ש התלהבות כו' (משא"כ הלחם חטה היא מבחי' חסדים ואף שהוא ג"כ משבה"כ מ"מ הוא מחסדי' דתהו וכו' ולכן היו בקרבנות זבח ונסכים שהן העלאה והמשכה, הזבח בשר והנסכים קמח סולת וחטה חי"ת טי"ת הן ח"ט וגם ממתנה שהוא שבה"כ עיין בזהר בלק דקפ"ז רק שהם חסדים וכנודע דבחי' חי הוא גובר בלי ועוד * האש, כי דצח"מ הם כנגד ארמ"ע נמצא מדבר הוא בחי' רוח כמ"ש לרוח ממללא, וחי בחי' אש וכמ"ש במרכבת יחזקאל בוערות כמראה הלפידים, ולכן ענין הקרבנות הי' יורד אש שלמעלה והוא בירור רפ"ח ניצוצין שעיקרן מן הגבורות עליונו' דתהו ונעשו מזה רצוא והעלאה, וכן עכשיו תפלה במקום קרבנו' שיקריב נ"א נפשו הבהמית שהיא מיסוד האש כו', ועד"ז אכילת בשר כשאוכל לש"ש ומתפלל בו נעשה בירור בחי' האש גבורו' שנכללים בגבורות עליונים בחי' רצוא להיות נפשו צמא לה', וזהו גבורות דאימא, ולכן ע"ה אסור לאכול בשר כי בחכמה אתברירו וע"ה אא"ל לברר ע"כ הבשר ממשיכו באש ותאוה גשמיות אבל הת"ח שיכול לברר ומעלה את הבשר אז הבשר בו בחי' רצוא, וכענין שלמעלה החיות נושאות כו'. אך מרע"ה ודורו שקבלו התורה היו למעלה מבחי' זו, כי משה הי' מבחי' יסוד אבא שהוא ביטול במציאות שלמעלה מבחי' הרצוא וההתלהבות המסתעף מבירור הגבורות דבשר כו' שזהו בחי' יש משא"כ חכ' היא בחי' אין ולכן בזכות משה ירד המן שלא היה בו פסולת לחם מן השמים שלמעלה מבירורי', והוא ע"ד ההפרש שיש בין אכילה דשבת לאכילה דחול שבחול כוונת האכילה לברר ברורי נוגה ובשבת הלא בורר אסור כ"א האכילה להתענג על ה' גילוי תענוג עליון שלמעלה מההתלהבות המתהווה מהבירור, ועד"ז הוא ענין המן וכמ"ש באריכות ע"פ ויאמר משה אכלוהו היום ובסידור בענין בהמ"ז, וזהו ענין ברכת הזן שתיקן משה וברכת הארץ הוא בחי' בירור דלחם מן הארץ כו'.

וזהו שאמר משה העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם, אנכי דייקא בחי' משה בחי' אין אשר הוא למעלה והתלהבות דבירור רפ"ח כ"א כענין בחי' מ"ן הנ"ל שלמעלה מהבירורים, ואיך יכול להמשיך להם בשר, וזהו מאין לי בשר ואם יאכלו בשר יפלו ממדריגתם דבחי' אין ויתגשמו, וזהו הצאן ובקר כו' ומצא להם, דהיינו שיתגשמו בבשר שיאכלו ויהיו מן הנפילים, ותדע שלכן המנהג הפשוט בישראל שאוכלין