תשכה

בבחי' חולין שנעשו על טהרת הקדש כדפי' בסידור בד"ה ולא יקרא עוד שמך אברם, ולכן ע"י העלאת מ"ן דתומ"צ של יום זה ממשיך תוספות אור ביום הבא אחריו, וכמ"ש במ"א בפי' המחדש בטובו בכל יום תמיד, בטובו היינו ב' בחי' טוב, הא' טוב ה' לכל הב' טוב ה' לקויו כדאיתא בגמ' ספ"ד דסנהדרין, ובחי' טוב זה הנמשך לקויו זהו ע"י העלאה דיום שלפניו, וזהו יום ליום יביע אמר ע"ש בתרגום יונתן ועמ"ש ע"פ ברוך ה' יום יום תלים ס"ח כ' שזהו ע"י לשקוד על דלתותי יום יום, ועי"ז ממשיכים הברכה בכל יום, וזהו ענין בכל יום אברכך, ובכלל ההעלאה הוא בלילה, ועי"ז ההמשכה ביום וכמ"ש בזהר ע"פ ה' אלקי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך, וע' בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי דרוש הראשון בענין רננא ברמשא שמחה בצפרא, ומזה יובן ענין בקר ויודע ה' בקר דוקא שאז בא ההמשכה ע"ד את האור כי טוב.

ג) והענין י"ל עפמ"ש בבקר יאכל עד, ופי' בזהר ויחי דף ר"ז שענין הקרבן הוא שבחי' עד יאכל, ובחי' עד היינו מ"ש ושבת עד הוי' אלקיך, וכענין שובה ישראל עד הוי' אלקיך שארז"ל ע"ז גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, א"כ בחי' יאכל עד היינו בחי' כסא הכבוד והיינו כי ע"י הקרבן עולה נפש הבהמה בשרשו בחי' פני שור שבמרכבה ופני ארי' דאכיל קרבנין ועי"ז והחיות נושאות את הכסא כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה לבבתני אחותי כלה, ומתרוממים בעילוי אחר עילוי כדי להיות ריח ניחוח לשון נחות דרגא דהיינו להיות המשכה מלמעלה למטה כו' יעו"ש, וזהו ענין יאכל עד שהוא כסה"כ, ויש להעיר מענין שיהי' הכסא שלם, וביאור הפי' שנק' עד הוא כמ"ש בלק"ת סד"ה שובה ישראל עד, עד פי' להשיב עד כו' להיות יחו"ת כמו יחו"ע בחי' תרין רעין כו', וזהו כסא כבוד מרום מראשון, ובזהר ר"פ וארא ע"פ עד תאוות גבעות עולם משמע שהיסוד נק' עד, ועיין ב' הפירושים בפרדס ערך עד, וא"כ יאכל עד ע"ד צדיק אוכל לשובע נפשו, והנה כ"ז הוא בבקר דכמו הקרבן ע"י הכהן איש החסד ימין מקרבת כו' כך הוא ענין בקר, ועמ"ש ע"פ וישכם לבן בבוקר, והנה כמ"כ ק"ש ותפלה הם ג"כ בחי' יאכל עד היינו ע' רבתי וד' רבתי שבפסוק שמע ישראל כמ"ש אכלתי יערי עם דבשי יערי זהו יוצר אור דבשי ק"ש כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה באתי לגני אחותי כלה, ופי' אכלתי ע' בד"ה לבבתני אחותי כלה פ"ב וז"ל והיינו ע"י בחי' ביטול רצון שבק"ש כו' ואז עולה ונכלל החיות באור א"ס ב"ה הסוכ"ע, ובד"ה אני ישנה פ"ב גבי והתכללות זו נק' בשם אכילה כו' לאשתאבא בגופא דמלכא כו' (ולכן בבקר דוקא הי' מפלת קרח בקרבתו לפנים ממחיצתו ע"ד אל תכריתו כו' שהיו מתים לפי שראו בארון וכענין אנשי בית שמש כמ"ש ע"פ ולא יבואו לראות כבלע את הקדש, כמ"כ לא יוכלו לראות בבחי' בבקר יאכל עד בחי' שמש כ"א ויבדל אהרן להקדישו קדה"ק, אהרן אותיות נראה, לבקרים אצמית, כי לישראל שמאל דוחה וימין מקרבת אבל לרשעים שבאים מסיגי קו השמאל אזי הימין דוקא דוחה ימינך ה' תרעץ אויב כמ"ש ע"פ וירא ישראל את היד הגדולה וכמ"ש בזח"ב וארא דכ"ז ע"א) ועיין זח"ג פ' בלק דף ר"ד ע"פ ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה שהן ב' בחי' בקר היינו בקר דאברהם ובקר דיוסף וע"ש בבה"ז, ובמ"א נתבאר שלכן הטבת הנרות בבקר נחלק