תשט

ג"כ בריאה יש מאין וכמ"ש במ"א בפי' קדושים ישתבח שמך בד"ה את שבתותי תשמרו לכן אא"ס ב"ה שלמעלה מעלה מהחכמה נאמר עליו ג"כ (בד"ה אתם נצבים) כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא פי' כטבע האש שמסתלק למעלה עד"מ ואינו יורד ומתפשט כו' ולכן נק' אל עליון כלומר שהוא רם ונשא וגבוה מאד כו' ע"ש, וזהו ענין (בד"ה שחורה אני ונאוה ובד"ה ראשי המטות) ישת חשך סתרו שלמעלה מבחי' אור וגילוי ואפי' מבחי' אור מקיף כו', וזהו השאלה מהיכן נבראת האורה דמאחר שנמשל לבחי' אש היסודי שהוא בחי' שמסתלק ואין נמשך ממנו אור וגילוי למטה א"כ איך אפשר שיומשך ממנו אור וגילוי מאחר שהוא ית' אל עליון שהוא רם ונשא ואינו בגדר עלמין כלל וא"כ איך אפשר שיומשך בבחי' אור וגילוי כו' (ולכן א"ש דדוקא על האור הוקשה לו דאלו על שאר הנבראים הרי הם בריאה יש מאין אבל האור הוא בחי' אצילות מלשון ויאצל מן הרוח שהוא הפרשת הארה כו' שלמעלה מבחי' בריאה ואיך אפשר שיומשך גילוי מבחי' ישת חשך סתרו כו' ועוד כי כמשל האש שמסתלק ואינו מאיר אא"כ יש לו כלי במה שיתאחז וקודם שנבה"ע אין שייך אחיזה כו'), ולכן השיבו שנתעטף בשלמה כו' פי' וענין תשובה זו היינו שבאמת א"א להיות גילוי האור כ"א ע"י לבוש וכלי כמו בשלמה שיש לו כלי אחיזה במה שיתאחז בו ועוד כי הלבוש הוא לבוש והעלם שעי"ז שעובר דרך הלבוש הנ"ל הוא שיכול להיות העולמות מקבלים האור מה שלא היו יכולים לקבלו כלל בלי הלבוש כו', וכענין שנאמר והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדה"ק כו'.

ב) והנה פי' וענין נתעטף בשלמה (בד"ה ועשו להם ציצית) היינו כמו עד"מ למטה באדם גשמי בנשמה כשמתלבשת בגוף יש לה לבוש דהיינו נפש רוח ונשמה, שבחי' הנפש הוא לבוש להנשמה, אבל בלתי לבושין א"א להיות הנשמה בעצמה כו' גם יש בחי' לבוש הנק' אך בצלם יתהלך איש כמ"ש בע"ח, וגם כמו המח' היא לבוש להשכל שדרך אותיות המח' יאיר אור השכל מן ההעלם לגילוי ההשגה, ובלתי התלבשות השכל במח' לא הי' יכול לבא לידי גילוי אור, והנה כמו שדרך המסך יחשוך האור קצת כמ"כ מה שהשכל מושג דרך אותיות המח' אי"ז עצמיות מהות השכל ממש כי הבינה שהיא מחשבה נק' בריאה בערך החכמה עצמה שהיא אצי' וכמ"ש במ"א בענין האריז"ל שהשיג בשעה א' מה שלא יוכל לומר כ"א בשמונים שנה שזהו מפני שהשיג בחי' החכ' עצמה מה שלמעלה מלבוש דאותיות המח' כו'. ועד"ז יובן הנמשל למעלה דמהיות שהוא ית' אין לו תחלה ולא תכלה ואין ערוך כלל אליו ית' ואפי' חכמה היא כעשיה גשמי'