תש

הרשעים שמאבדין כו' את העולם שנברא בע"מ היינו כל הע"ס, ולכן ת"י בראשית בחוכמתא וא"ת בקדמין היינו בחי' כתר שהאירו כל הע"ס במל', ולכן כתיב הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד, מאד אותיות אדם והיינו שמשיח יהי' כמו אדה"ר לפני החטא וממילא מובן שאדה"ר לפני החטא הי' גבוה מאד שתכלית עליית משיח יהי' כמו אדה"ר לפני החטא והיינו מפני כי העולם נברא באופן היותר גבוה היינו בחי' כל הע"ס עילאין כו', ועד"ז הוא בענין חוטי הציצית בטלית שכולה תכלת כי הן אמת כי תכלת הוא ל' תכלה שמכלה היש דבי"ע, אבל מ"מ א"א שיהי' מבחי' עצמה בחי' ביטול היש כמשי"ת בהתשובה שהשיב לו משה אבל ע"י חוטי הציצית ממשיכים ל"ב נ"ח עילאה כו' שעי"ז נעשה בחי' ביטול היש כו'.

והנה לפ"ז טענת קרח הי' בדקות, אמנם שיטה אחרת יש בזה היינו לפי התרגום שמתרגם ואתפליג קרח וכן פי' הבחיי ובמק"מ ר"פ קרח בשם הרח"ו ז"ל שכוונת קרח הי' ע"ד דור הפלגה שרצו להפריד בחי' המל' ורצו לקבל מבחי' המל' לבד כי מבחי' זו יכול להיות יש ודבר ואעפי"כ יקבל השפעות גשמי' כמ"ש מזה בדרוש דור הפלגה יעו"ש, וזהו שאמרו ונעשה לנו שם, וכן בקרח נאמר אנשי שם וכפרו בשם הוי', ולכן כתי' וירד הוי' לראות את העיר כו' להיות כי הם כפרו במדה זו ובדור המבול שכפרו במדה אחרונה והשחיתו דרכם ורצו ששפחה תירש גבירתה לכן הי' הנקמה ממדה אחרונה כמ"ש ויאמר אלקים קץ כל בשר כו', ונמצא מובן כי כוונת קרח הי' להפריד בחי' המל' מע"ס עילאין, וזהו שלא רצה בהחוטין שהם ל"ב נ"ח כנ"ל כ"א בחי' תכלת לבד היא בחי' המל' כו', ועד"ז בפרעה נאמר אם בן הוא והמתן אותו ואם בת היא וחיה, פי' אם בן הוא שהוא בחי' ז"א שרובו חסדים והמתן אותו כו' כי מבחי' זו לא יוכל לקבל ואם בת היא בחי' מל' וחי' כי בחי' המל' היא בחי' רגליה יורדות להחיות גם סט"א כו', וזהו מה שהשיב משה לקרח כי לא די במה שכולה תכלת להיות כי במדת המל' כתיב ואתה מחיה את כולם שמחי' גם הקליפה כו', לכן מבחי' זו עצמה א"א להיות בחי' הכליון בהיש כו' רק ע"י החוטין דוקא שהיא בחי' המשכת ע"ס עילאין כו' וכמו בהנר שיש בה נהורא חוורא ג"כ אז מתכלה הפתילה ע"י נהורא תיכלא וחוורא כו', וז"ע מ"ש גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה, פי' גמלתהו טוב כו' כל ימי חייה דוקא שעץ החיים שדר לה חיים כו', צדיק יסוד עולם להמשיך שפע הפנימי' כו'. והנה כשהשיב משה לקרח כנ"ל שצ"ל חוטי הציצית דוקא בכדי להמשיך מי"ס עילאין אז אמר קרח א"כ י"ס עילאין עיקר לכן שאל שאלתו השני' שהוא בית מלא ספרים שהם ע"ס עילאין א"צ למזוזה כי הם עיקר וא"צ למזוזה שהיא גימט' ש' אד', ובאמת ז"א כי ההמשכה שיהי' יש וביטול היש בבי"ע א"א שיומשך כ"א ע"י המל' דוקא וז"ע המזוזה שהיא גימט' שם אד' היינו בחי' המל' כמו שהיא מקור לבי"ע כמ"ש המגיד להב"י. והנה הפתח הוא מל' דאצי' שנק' פתח האהל, ולכאורה צ"ל הלא לפ"ז יהי' הפתח גבוה יותר מהמזוזה שהפתח הוא מל' דאצילות והמזוזה גימט' שם אד', אך הענין הוא דמה שהמזוזה גימט' אד' היינו כח אד' בחי' אנא אמלוך מל' דא"ס שורש המ' כמו שהיא בכתר, ועז"נ אם עוונות