תרצט

שלו על אהרן כו'. וצ"ל תחלה ענין הטלית. הנה הטלית הוא לבוש ולמעלה ז"ע מ"ש יביאו לבוש מל' שבחי' המל' נק' לבוש והיינו כי כדי שיתהווה מאתו ית' בחי' שמים וארץ גשמי' זהו ע"י הלבוש מל' דוקא והיינו כמו ענין הלבוש שהוא מכסה על הלבוש בו לבלתי יתגלה כו', עד"ז יובן למעלה שהלבוש מל' הוא בחי' לבוש המעלים ומסתיר לבלי יתגלה אורו ית' ואז יוכל להיות התהוות העולמות נבראים ובע"ג, ולכן לע"ל דכתיב ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' נאמר השמים החדשים והארץ החדשה כו' והיינו כנ"ל ששמים וארץ אלו הגשמי' לא יוכלו לעמוד כשיהי' גילוי אלקותו ית' כי א"א להיות התהוותם וקיומם כ"א ע"י לבוש המעלים כו', משא"כ כשיהי' ונגלה כו', וזהו שורש ענין הטלית וד' כנפות הטלית הם ד' חיות הנושאות את הכסא כי הכסא הוא ג"כ כס א' היינו בחי' הלבוש הנ"ל שמכסה על בחי' אלף וד' חיות הנושאות הכסא הם ד' כנפות הטלית, והנה בהחיות נאמר וכנפיהם פרודות שז"ע מ"ש ומשם יפרד והי' לד' ראשים הם ד' מחנות שכינה מחנה מיכאל באהבה כו' שהם חלוקים זמ"ז ומהם נשתלשל אח"כ ריבוי הנפרדים והתחלקות זמ"ז, וענין הציצית שעל ד' כנפות הטלית היינו כי ציצית הם ל"ב בחי' ל"ב נתיבות חכמה, וע"י הציצית ממשיכים בחי' חכמה עילאה ג"כ במקום הפירוד כו' שיהי' ביטול היש לאין כו' שלא יהיו פרודות לגמרי כו', וזהו ע"י הל"ב חוטין ל"ב נ"ח, וכענין בחי' ברוך כבוד ה' ממקומו עיין בלק"ת בד"ה האזינו דרוש הג' שפי' שיתברך ויומשך כבוד ה' בחי' ל"ב נ"ח ממקומו משרשו ומקורו היינו בחי' ח"ע בהלבוש המלביש ומעלים היינו בחי' לבוש מ' כו', ולהיות כי ההמשכה זו שיומשך מפנימי' החכמה הוא למעלה מהשתלשלות כי זה שמאיר מחכ' למדות וממדות לדבור שזהו בחי' השתלשלות זהו רק מבחי' חיצוניות אבל ע"י הציצית נמשך מבחי' החכמה ישר בהטלית והד' כנפות שלא ע"י אמצעות ז"א והיינו שזהו מפנימי' החכ' כנ"ל שזהו למעלה מהשתל' כו' לכן הם ע"י חוטין דוקא להורות על ההמשכה שהיא למעלה מהשתלשלות כו', ע' בלק"ת בד"ה מצה זו ובד"ה אלה פקודי ובביאור ולא תשבית שחכמה היא למעלה מהשגה והבנה ובסש"ב פ"ג ופי"ח, וגם כי פנימיות אבא הוא פנימיות עתיק ולא ידעתי הטעם כן הוא בע"ח, וי"ל ולא ידעתי הטעם שזהו למעלה משכל המושג, וז"ע שארז"ל אין ציצית אלא יוצא והיינו כענין ומעיין מבית ה' יוצא והשקה את נחל השטים והיינו כי כאשר מעיין מבית ה' יוצא אזי והשקה אפי' נחל השטים בחי' הפירוד כו' וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה מלכות דרוש הראשון פ"ג יעו"ש.

והנה טענת קרח בטלית שכולה תכלת הוא כנ"ל שע"י החוטים ממשיכים ל"ב נ"ח עילאה בהטלית והכנפות הנה בטלית שכולה תכלת א"צ כלל לחוטי הציצית להיות כי תכלת הוא כמו נהורא תכלא שמכלה היש דבי"ע כמו עד"מ בנר שאנו רואים שהנהורא תכלא אוכל הפתילה, ולמה צריכים עוד לחוטין היינו בחי' המשכות ל"ב נ"ח להיות ביטול היש הלא די במל' עצמה שהיא בחי' תכלת לכלות היש כו' היינו שיהי' יש וביטול היש, ודוגמא לזה מצינו שארז"ל במשנה פ"ה דאבות בעשרה מאמרות ברא הקב"ה את עולמו והלא במאמר א' יכול להבראות היינו מבחי' מדת המל' שכלולה מע"ס ג"כ, אלא כדי להפרע מן