תרפג

ע"י צמצום ומקום פנוי כו' ואח"כ נמשך בחי' הקו ואז ממנו דייקא מתעגלים העגולים והמקיפים כו' ואם לא כן לא הי' יכול להיות שום המשכה ועמ"ש במ"א בענין הרועה בשושנים א"ת שושנים אלא ששונים כו').

והנה ע"י שנמשך עתה הגילוי בבחי' קו ע"י התומ"צ יהי' אח"כ לע"ל גילוי אור הסוכ"ע שלמעלה מהקו כו' שהמקיף עצמו יתגלה בבחי' פנימי והיינו דוקא ע"י שנמשך תחלה גילוי א"פ מבחי' הקו אזי דוקא יוכל להיות לע"ל ג"כ גילוי המקיף משא"כ אם לא הי' נמשך תחלה גילוי זה כו', וזהו ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו כו' שע"י שהמשכנו אותו בבחי' קוין ע"י ההמשכות שע"י תומ"צ שהם ג' קוין תורה ועבודה וגמ"ח עי"ז יהי' נגלה אח"כ אור המקיף עצמו וכמו"כ בחוטי הציצית עצמן ששרשן מבחי' שער רישי' כעמר נקי, והרי איתא בע"ח שער א"א פ"ה ויש בחי' שערות מעולין מן הלבנונית כו' וכן הוא במבו"ש ש"ג ח"ב ספ"ט לפי שהשערות הם ווי"ן ונמשכים מת"ת דעתיק כו' וגם כי הרי מבואר למעלה שחוטי הציצית הם ענין א' עם זקן אהרן שלכן קרח שחלק על כהונת אהרן חלק ג"כ על מצות ציצית, וזקן אהרן היינו בחי' י"ג ת"ד אשר שם י"ג מדה"ר ומבואר במ"א שבי"ג ת"ד מאיר ונמשך הארה שלמעלה מעלה מהשתלשלות שהרי בחי' י"ג מדה"ר הוא בחי' נושא עון לכפר על פגם וחסרון המשכת המקיפים שנמשכים ע"י המצות כו' וע"כ צ"ל שמאיר בהן הארה שלמעלה מהמקיף וכן הוא במב"ש שער ג' ח"ב ספ"ה בענין רישא תנינא דאריך שמתלבש בי"ג ת"ד ולא באברים לרוב העלמו כו', ועוד זאת כמ"ש בפ' וישלח בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה ויעקב יו"ד עקב כו' הגם שהיו"ד היא הארה מצומצמת כו' ע"ש שצ"ל בחי' זו דייקא, ועד"ז נת' ע"פ טוב לחסות כו' כי העיקר שיהי' הוי' לי כו' ע"ש.

——————ּ——————

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.