תרסד

הגילוי בבי"ע כמ"ש בבה"ז פ' ויצא ע"פ ויפגע במקום, ובענין שז"א בעל ט"ס ונעוץ תחילתן בסופן ביסוד י"ל תחילתן היינו חכמה ומחכמה עד יסוד יש ט"ס היינו חב"ד חג"ת נה"י כי יסוד מקבל מהדעת כמו שאין קישוי אלא לדעת ובמל' שיש ע"ס אזי נעוץ תחילתן בסופן תחילתן זהו הכתר כי מל' שרשה בכתר שנק' כתר מלכות.

בהפטרה * דקרח כי לא יטוש כו' בעבור שמו הגדול. וביהי כבוד כתיב כי לא יטוש כו' ונחלתו וארז"ל כשישראל זכאין אזי ונחלתו לא יעזוב כי נחלה זהו שמתפרנס ממנה וכמו"כ כשישראל זכאין הרי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים משא"כ כשאין ישראל [זכאין] נק' רק עמו ולא נחלתו ואעפי"כ כי לא יטוש בעבור שמו הגדול ע"ד המשכה מפתחו של אולם שאין לו דלתות כו' כי אף שמלמטה למעלה צ"ל תחלה פתחי לי כו' אכן מלמעלה למטה יוכל לפתוח בלי פתחי לי כו'. והנה מחלוקת לש"ש זו מחלוקת הלל ושמאי ומחלוקת [קרח] זהו שלא לש"ש כי פי' לש"ש יחוד שם מ' עם שמים ת"ת, וגם ע"ד שיהי' ש"ש מתאהב בד"ה ועשית בגדי קדש, והלל ע"ד אהרן וכמארז"ל הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן וממשיך היחוד מלמעלה למטה וזהו ג"כ ענין אהרן באורך נראה אור ובה"א כלה נאה וחסודה וגם אהרן שודמ"ט עי' זח"ג נ"ד סע"ב, ושמאי ג"כ היחוד רק מלמטה למעלה, לכן צ"ל כלה כמות שהיא וגם ושם דרך כו' וסופה להתקיים ע"ד ושמתי כדכד כדין וכדין שוהם וישפה משא"כ קרח אנשי שם כמו בדור הפלגה ונעשה לנו שם כו', וגם לפי' הראשון בענין טלית שכולה חסדים עכ"פ רצה להפריד הגבורות מן החסדים א"כ א"א להיות היחוד שענינו שהחסדים מבסמי' את הגבורות ע"כ זהו שלא לשם שמים, והנה טוב שם מן שמן הטוב הקב"ה הלך ת"ק שנה לעשות לו שם ר"ל להמשיך מבחי' אתה קדוש בבחי' ושמך קדוש ואזי הוא טוב שם ועי' זהר בחוקותי קי"ג ב' ע"פ ויעש דוד שם, במדרש שמואל פי' מחלוקת לש"ש דאף שהלכה כבית הלל מ"מ על ידי שבית שמאי חולקים גורמים להוסיף חכמה בבית הלל, וזהו סופה להתקיים.

——————ּ——————