תרסג

ועוד בענין מפתחות הפנימית ע"ד לשקוד על דלתותי, דלת לפנים מדלת,

יכנס שיעור שני פתחים, כי חו"ג הם שתי מזוזות והבינה הוא המשקוף עליהם, וזהו פתח פנימי, כי בינה נק' עוה"ב כי כח"ב אינן שייכים לעולמות שאפי' אם לא הי' כלל עולמות הי' שייך כח"ב ומחו"ג שייך להיות התהוות העולמות דאל"כ על מי שייך חו"ג, לכן כיון המשקוף הוא בינה השקיפה ה' ממעון קדשך, נק' זה פתח פנימי אף ששתי המזוזות הם חו"ג היינו ההמשכה ממפתח פנימי למקור חיות העולמות, ועוד פתח פנימי יותר אשר חו"ב הם שתי המזוזות והמשקוף עליהן הוא בחי' כתר, והנה נו"ה שהם שתי המזוזות והמשקוף הוא ת"ת זהו פתח החיצון הנמשך להחיות העולמות, ומה שארז"ל שיכנס דלת לפנים מדלת במד"ר ר"פ כי תבוא והלא לפי"ז הם שלושה דלתות י"ל זהו ע"ד שיש פתח שאין לו דלתות כענין פתחי לי ואני אפתח לך כפתחו של אולם שלא היו לו דלתות לפי שהוא אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת, ואפ"ל ב' המזוזות והמשקוף של דלת החיצון נו"ה זהו התחלת העבודה ע"ד אתכפייא שזהו בחי' נצח כמ"ש בלק"ת בד"ה אלה מסעי דרוש השני פ"ב וז"ל אך כל היום שאחר התפלה שאין לו עוד התבוננות הנ"ל כו' ולכן צ"ל בחי' נצחון שהוא בחי' אהבה מוסתרת שבכל נפש מתולדתו ולזאת יש בהם אה"ר בטבעם, ולכן נקראים עם קשה עורף כו' והודאה הוא שמודה על האמת שכן הוא אף אם הוא אינו משיג בשכלו כמו שאנו אומרים מודים אנחנו לך כו' עיי"ש, עוד נת' שם תחלה ענין מדת הרחמים שע"י ההתבוננות מעורר ג"כ רחמים רבים על ניצוץ אלקות המחי' את נפשו איך שירדה מטה מטה מאיגרא רמה כו', וזהו שאנו מבקשים ברחמיך הרבים רחם עלינו כו', וא"כ י"ל שזהו המשקוף של פתח החיצון שהוא תפארת בחי' רחמים כו', וענין שתי המזוזות והמשקוף של פתח הפנימי דהיינו חו"ג ובינה זהו ענין ג' אהבות בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, וצ"ל אשר ב' המזוזות הם יצחק ויעקב כי אור הגבורה הוא בכלי החסד לכן שפיר י"ל דמזוזה הימנית זהו יצחק אף דמזוזה הימנית זהו חסד, מ"מ כיון האור הוא גבורה לכן שייך לומר שזהו יצחק כי האור הוא עיקר והאור הוא בחי' גבורה שהוא ענין העלאה ממטה למעלה בבחי' רצוא אלא שהעלאה זו הוא בבחי' אהבה וזהו ענין בכל לבבך וכמ"ש מענין בכל לבבך בלק"ת פ' אמור בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י, ובכל נפשך י"ל זהו יעקב בחי' אור החסד בכלי הגבורה כי יעקב מחבר חו"ג וכמשנ"ת ענין אור הגבורה בכלי החסד ואור החסד בכלי הגבורה בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ואהבת את שזהו ענין ב' פרשיות שמע והי' אם שמוע אשר פרשת שמע הוא בחסד והיינו כלי החסד והאור הוא גבורה שזהו ענין שם מ"ב, והיינו ע"ד הנ"ל אלא דשם פי' זה על אהבת בכל מאדך, אבל כאן צ"ל זה על אהבת בכל לבבך, ובחי' ובכל מאדך י"ל זהו המשקוף דהיינו בינה, וכן משמע בזהר וארא דכ"ז ע"א וז"ל ובכל מאדך לאכללא לון לעילא באתר דלית בי' שיעורא עכ"ל י"ל דהיינו בינה כמ"ש בזהר בשלח דס"ג ע"ב שהבינה נק' עומקא דבירא ובזהר ואתחנן דרס"ה ע"ב מעמיקתא דכולא לארקא ברכאן לתתא כמ"ד ממעמקים קראתיך הוי'. מ' * נק' ארץ לשון רצון כי עיקר הרצון הוא שיהי'