תרסב

ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו בהי עייל, ופי' בלק"ת בד"ה כי תשמע בקול פ"א דכ"ג ע"א, וז"ל ויראה הוא מפתחות החיצוניות שיראה זו היא לקוחה מבחי' חיצוניות הוא בחי' זיו והארה בעלמא להיות התהוות העולמות שבהם ועל ידם נמשכה בחי' היראה וכמ"ש כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה כו' ברוך שאמר והי' העולם שמה שברוך נלקח ממה שאמר והי' העולם שאין זה אלא זיו כו' וכענין אחרי הוי' אלקיכם תלכו בחי' אחוריים שהם בחי' מל', אבל העיקר הוא מפתחות הפנימית בחי' מפתח לפתוח בגילוי בחי' פנימית דהיינו גילוי אור א"ס ב"ה ממש שאינו בגדר עלמין כלל וכמ"ש אתה הוא ד' לבדך, לבדך ממש כמו קודם שנברא העולם כו' והיינו ע"י התורה והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום אנכי ממש ולא שם והארה בעלמא, ובזח"ב תרומה קע"ד א' משמע שיסוד אבא נק' מפתח, אך צ"ל כסדר תחילה מפתחות החיצוניות ואח"כ מפתחות הפנימית וכענין אם אין יראה אין חכמה וזהו ענין בית מלא ספרים שאעפ"כ חייב במזוזה, בית הוא ענין אורייתא היכלא עילאה דקוב"ה ובפרט תושבע"פ נק' בית כמ"ש בלק"ת ע"פ וזאת המצוה וסד"ה למען תירא, והוא מלא ספרים עשר ספירות דאצילות שנק' ספרים כמו בשלשה ספרים ברא הקב"ה את עולמו וכן שלשה ספרים נפתחים בר"ה, ועיי' פרדס שער הנתיבות פ"א ובעה"כ גבי ספרים, ומזוזה י"ל יראה כי מזוזה היינו זו זה ע"ד עם זו יצרתי שמקבלים מבחי' זה, והיינו יראה ואהבה, וגם פי' זו הזיי"ן הוא מל' שמחברים אותה להוא"ו שהוא ז"א.

ובמד"ר במדבר פ"ה דר"ך ע"ג, ע"פ למען שמי אאריך אפי ותהילתי אחטם לך לבלתי הכריתך, דהיינו ע"י עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו כי הפרדס ערך תהלה פי' תהילה בכתר וגם במל' ע"ד נעוץ תחילתן בסופן, לכן ע"י שאומרים תהילתו של הקב"ה דהיינו ענין עם זו ועי"ז ממשיכים מכתר הנק' תהלה, והמשכה זו היא בע"ס וזהו תהלתי יספרו, והטעם שתהלה אמיתית הוא הכתר כי ענין התהלה להמשיך מההעלם אל הגילוי לשון בהילו נרו ושורש ההמשכה מההעלם אל הגילוי היינו להמשיך מע"ס הגנוזות בע"ס דאצילות וזהו ע"י הכתר, ואפ"ל כי הכתר יש בו בחי' תחתונה שבמאציל ובחי' שרש הנאצלים אשר בחי' תחתונה שבמאציל י"ל שזהו הנק' נורא תהלות, והוא למעלה מסוכ"ע ובחי' שרש הנאצלים זהו סוכ"ע ושם שייך ענין תהלה.