תרס

במד"ר ר"פ קרח תלית שכולה תכלת

בס"ד פ' קרח ה'תרכ"ב

במד"ר ר"פ קרח טלית שכולה תכלת מהו שתהא פטורה מן הציצית כו' בית מלא ספרים מהו שתהא פטור מן המזוזה כו' בבוך במדבר דף קצ"ח סע"א שי"ל הטלית הוא מל' שנק' לבוש וד' כנפות הטלית ד' מחנות שכינה בחי' ומשם יפרד והי' לד' ראשים, ולכן כדי שלא יהיו פרודות אלא להמשיך הביטול בהיש זהו ענין הציצית להמשיך בהלבוש מ' מבחי' כבוד עילאה ל"ב נתיבות החכמה וזהו ענין ל"ב חוטי הציצית ל"ב נתיבות החכמה, וכענין ברוך כבוד הוי' ממקומו בד"ה האזינו השמים דרוש השלישי פ"ג, וזהו אין ציצית אלא יוצא כענין ומעיין מבית ד' יוצא והשקה כו' (בוך תרטו"ב דף רי"ג ע"א) וטענת קרח בטלית שכולה תכלת היא המ' הנק' לבוש וכולה תכלת כמו נהורא תכלא שמכלה היש דבי"ע היינו שיהי' יש וביטול היש בלק"ת פ' שלח דמ"ה סוף עמוד השני, א"כ למה צריך החוטין להמשיך ל"ב נתיבות חכמה עילאה הי' די במל' לבד בלתי ההמשכה מע"ס עילאין. ואפ"ל ע"ד בעשרה מאמרות נברא העולם שהם ע"ס דאצילות, והלא במאמר אחד יכול להבראות ר"ל במדת מל' לבד שהרי היא כלולה מע"ס ויש בה ג"כ בחי' חו"ב כו' אלא להפרע כו', ור"ל שעי"ז שנברא בי"ס עילאין שהאירו במל' נברא העולם באופן גבוה יותר מן אלו נברא ע"י ע"ס שבמל', וכן הי' העולם קודם חטא עה"ד במעלה עליונה עד שלע"ל נאמר הנה ישכיל עבדי כו' מאד כמו אדה"ר קודם החטא, ועד"ז יובן במצות ציצית שאפילו טלית שכולה תכלת בחי' מל' שנמשך בה ג"כ מבחי' ושער רישי' כעמר נקא מקור החכמה, מ"מ אין די בזה אלא צריך להמשיך מע"ס עילאין ממש דהיינו ל"ב חוטי הציצית הם ל"ב נתיבות חכמה עילאה. ושטה אחרת להבחיי פ' קרח ע"פ ויקח קרח דתרגם ואתפליג קרח שהיתה כוונתו ע"ד דור הפלגה שרצו לקבל רק ממדת מל' שלא משם הוי', וכ"כ במק"מ ר"פ חוקת בשם מהרח"ו, וכוונתם זה מעין מאמר פרעה אם בן הוא והמתן אותו ואם בת היא וחיה, כי רגליה יורדות כו' ועד"ז רצה קורח להיות ההמשכה מבחי' טלית שכולה תכלת שרומז למ' ולא לקבל מע"ס עילאין, וכשהשיב לו מרע"ה שאינו כן כי גמלתו טוב כל ימי חייה דוקא ע"י שעץ החיים שדר לה חיים וצדיק יסוד עולם להמשיך שפע הפנימית, אז אמר א"כ ע"ס העליונות הוא עיקר וא"כ בית מלא ספרים שהם ע"ס עילאין אין צריך למזוזה, ובאמת זה אינו כי ההמשכה בבי"ע שיהי' יש וביטול היש א"א שיומשך כ"א ע"י המ' דוקא, א"כ היוצא מזה כי ענין המזוזה הוא מה שנמשך מע"ס דאצילות בבי"ע ע"י המל' דוקא, והנה הפתח זהו מל' שהיא הנק' פתח האוהל וא"כ איך המזוזה גימט' אד' שהוא מל', לכאורה י"ל הפתח זהו מ' דאצי' והמזוזה מה שנעשית עתיק לבי"ע, אך עוי"ל המזוזה גימט' אד' זהו ענין ועתה יגדל נא כח אד' דפי' כח אד' היינו מה ששורש המל' הוא בכתר מל' דא"ס, ועז"נ אם עוונות תשמור י"ה אד' מי יעמוד, וזהו ג"כ מ"ש כן אד' הוי' יצמיח צדקה ותהלה, והמשכה זו זהו כענין ברוך כבוד הוי' ממקומו פי' כבוד הוא המל' יהי' בו ברכה והמשכה ממקורו ושרשו עיין בלק"ת בד"ה האזינו השלישי פ"ג.