תרנה

מ"ש בזהר ח"ג שם וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא, פי' חסד דאצי' נק' חיי גופא שהוא חיות ומקור לע"ס דבי"ע שנק' גופא כנ"ל וחסד דאצי' הוא נשמה להן כנשמה המחיה את הגוף, משא"כ בחי' רב חסד לא שייך כלל שיהי' אפי' נשמה לע"ס דבי"ע אלא שהוא נשמה המחי' חסד דאצי' וזהו חיי דנשמתא כו' וכנ"ל שהוא בחי' נשמה לנשמתא כו'), וענין בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה שיש ב' תורות, תורת ה' ותורתו, הנה למטה היינו תושב"כ ותושבע"פ (ועמ"ש ע"פ נאוו לחייך בתורים), אך באמת הנה יש ב' תורות והוא מ"ש בספר הבהיר דוד המע"ה הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה, פי' תורה שלמעלה היא ג"כ המשכות אלא שהמה ע"פ אופן אחר לגמרי ולא נתגלה אלא להאבות אברהם ויצחק חפרו בארות ויעקב הי' עובדא שלו במקלות והוא ענין אחד עם תפילין שלנו (כמבואר בזהר ויצא דקס"ב א') ואם אחד מישראל דעתה יעשה זאת לא יפעול כלום וכן חנוך הי' תופר מנעלים ועל כל תפירה כו' היינו מפני שהמשכתם הי' כמו בתורה שלמעלה (ועמ"ש קצת כעין זה ע"פ וישלח יעקב וע"פ ויקח מן הבא בידו מנחה), משא"כ תורת משה שהיא מורשה קהלת יעקב היא איך ומה שימשיך כל אדם כו' (ועמ"ש ע"פ אם בחקתי תלכו ע"ש), וזהו ענין תורת ה' ובתורתו והיא חכמה עילאה שלמעלה גם מכתר וחכמה תתאה (ועמ"ש בפ' יתרו ע"פ וכל העם רואים בענין אל תאמרו מים מים כו' ועמ"ש ע"פ לך לך בפי' נובלות חכמה שלמעלה תורה כו'). והנה כנגד ב' בחי' שנתבאר שיש חסד דקשוט שיתגלה לע"ל וכן תורת ה', והכלי לזה הוא בחי' גמ"ח ותורה ציוה לנו כו' כנגד זה נאמר בפ' ציצית ב"פ אני הוי' אלקיכם, הא' נגד הכלי והב' נגד מה שיתגלה לע"ל בחי' חסד דקשוט ותורת ה', ולכן נאמר פסוק זה בפ' ציצית דוקא כי בציצית יש ב' בחי' המשכת ל"ב חוטין ל"ב נתיבות חכמה והטלית שהוא המקיף שרומזין לשני בחי' תורה ומצות והן כלים להמשכת הנ"ל. (ועוד יש לפרש הפסוק באופן אחר קצת. כי הנה ענין והי' הוי' לי לאלקים היינו ע"ד ז"א בעלותו לגבי עתיקא כאלקי' חשוב, ומבואר במ"א ע"פ מעין גנים באר מ"ח שיש ע"ס מלמעלה למטה וממטה למעלה, והנה מלמעלה למטה זהו מעין גנים שהוא המשכת כח"ב דתיקון ובאר מים חיים ממטה למעלה זהו ענין גילוי מבחי' כח"ב דתהו לאחר שנתברר המ"ן כו', ונמצא שיהי' התגלות ב' הבחינות דתהו ותיקון ונגד זה נאמר ב"פ ענין הנ"ל דז"א בעלותו כו' א' מ"ש להיות לכם לאלקים הב' מ"ש אח"כ אני הוי' אלקיכם, וע' בפע"ח שער הקדישים פ"ג בפי' יהא שמיה רבא כי רבא הוא באר כו' ע"ש הרי דשייך גלוי זה לבחינת באר מים חיים וכדפרישית. עוי"ל שזה נאמר נגד ב' הבחי' שיש בכתר ע"י וא"א כו', אשר כנגד זה נאמר ב"פ אנכי כמ"ש אנכי אנכי הוא כו' שלעתיד יתגלו ב' הבחי', וע"ד שבמ"ת קשרו להם שני כתרים כו', ועמ"ש מענין זה בביאור ושמתי כדכד שמשותיך, והנה כל זה נמשך ונתגלה ע"י ב' הבחי' דביטול היש לאין היינו בחי' העלאה דיצי"מ ובחי' המשכה שע"י תומ"צ, שהם מ"ן ומ"ד ופי' אני הוי' אלקיכם שנאמר תחלה י"ל עוד עפמ"ש בזהר וישלח קע"ד א' דענין ב' השמות ישראל ויעקב הם נגד ב' שמות הוי' אלקים ע"ש, ולכן בישראל כתיב כי שרית עם אלקים לפי ששרשו משם הוי' המושל על שם אלקים עמ"ש בביאור דמזוזה מימין כו' והנה חלק הנשמה המלובשת בגוף נק' יעקב יו"ד עקב וחלק הנשמה

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.