תרנד

שהמקיף דוקא מסמא עיני החיצונים, ולכן הוא ע"י הדעת שהדעת עולה עד הכתר יד רמה וממשיך אור הכתר שהוא בחי' מקיף וכתיב תרום ידיך על צריך וכל אויביך יכרתו תרום ידך דייקא בחי' יד רמה שמשם אין יניקה ועי"ז וכל אויביך יכרתו, וזהו כתר אותיות כרת, וזהו כי גאה גאה ועי"ז סוס ורוכבו רמה בים וכמ"ש במ"א, ולכן ג"כ תורת עניני הלכות סדר טהרות שמדבר הכל בעניני מקיפים נמשכים מבחי' דעת, משא"כ תורת או"ה דמאכלות אסורות וכשירות שנכנסים בפנימית האדם ונעשים לו מזון כו', וע"ז אמרו בחכמה אתברירו שחכמה היא בחי' או"פ ובה נעשה בירור דפנימיים, אכן תורת סדר טהרות שהוא עניני המקיפים כו' נמשך ע"י הדעת דייקא מטעם הנ"ל. עוד יש להבין ענין זה ממ"ש במ"א בביאור ע"פ שחורה אני ונאוה דמבואר באדרא קל"ו א' דטעמא אורייתא בדכיא ומסאבא הוא בשערות דז"א קווצותיו תלתלים ומבואר שם ששרש המשכה זו הוא ממקום עליון יותר כו' ולכן אמרו ודעת זה סדר טהרות, ועיין בספר מבוא שערים ש"ג ח"ב פ"ב בפי' מפיו דעת ועמש"ל בענין שהדעת משלים למנין ע"ס במקום הכתר כו' וששרשו מדעת דעתיק כו'. וגם י"ל פי' ודעת זה סדר טהרות כמ"ש ויודע בהם את אנשי סוכות (שופטים ח' י"ו) דפרש"י ותבר בהון שהוא ענין כריתה והשחתה, וכן וידע אלמנותיו ביחזקאל י"ט ז' ע"ש ברש"י דפי' והרס כמו גבוה ממרחק יידע בתהלים קל"ח ו', וכך ענין המקיפים דקליפה אין מהם בירור והעלאה וצריך להעבירם ולדחותם לגמרי כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, וזהו ענין שהמקיף דקדושה מסמא עיני החיצונים כמ"ש וכל אויביך יכרתו וכנ"ל, משא"כ מבחי' פנימים שייך בירור והעלאה והוא ענין בירור ק"נ ע"י רמ"ח מ"ע כו'. וזהו ההפרש בין בחי' בחכמה אתברירו לבחי' ודעת זה סדר טהרות, והגם כי גם בשאר סדרים לבד סדר טהרות יש כה"ג כמו אזהרת שעטנז וכיוצא אך לא דמי דהטומאה הוא דביקת המקיף על האדם שהרי נטמא עי"ז וצריך טהרה דוקא, משא"כ בשעטנז שכשפושטו ליכא האיסור). וכללות הענין שע"י ביטול היש לאין מעורר ג"כ למעלה המשכת אין האמיתי אור הכתר ביש דאצי' כי על חו"ב כתיב להנחיל אוהבי יש קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה בגימט' יש, וכתיב והחכמה מאין תמצא מכלל דהיא עצמה אינה עדיין בבחי' אין, וכמ"ש בזהר ח"ג קכ"ט א' שזהו ענין מ"ש היש הוי' בקרבנו אם אין, פי' אם ההארה הנמשכת להם משם הוי' הוא מבחי' יש שהוא חו"ב או מבחינת אין, (כי מה שנמשך בחו"ב שייך בחי' השגה ולכן נקרא יש משא"כ אין הוא מה דלית מחשבה תפיסא בי'), והעיקר הוא ההמשכה כנ"ל.

וענין חסדי ה', חסד עילאה הוא רב חסד שיתגלה לע"ל, וזהו וחסדי מאתך לא ימוש כו' כמ"ש בזהר ח"ג קל"ו ב', אך הכלי לזה הוא חסד דאצילות שעליו אמרו וכמה גופין תקינת לון כו' חסד דרועא ימינא כו' והוא כגופא לגבי נשמתא לבחי' ורב חסד כו' (ועיין באגה"ק ד"ה וילבש צדקה, ובמ"א נת' דפי' כמה גופין תקינת לון קאי על ע"ס דבי"ע וחסד דרועא ימינא הוא חסד שבע"ס דבריאה שהוא כלי לחסד דאצי' שנק' נשמתא כמו שהגוף הוא כלי לנשמה, ועד"ז ג"כ חסד דאצילות הוא כלי לגבי רב חסד שהוא בחי' נשמתא לנשמתא כו', ועד"ז יש לפרש