תרמח

א"ס ממש ואינו בכלל ע"ס אלא שהוא מקור כו' ואז החכמה דאצי' היא הראשונה שבע"ס ראשית חכמה. (הג"ה. ולפ"ז מ"ש במ"א בדוכתי טובא בענין תומ"צ דלפעמים משמע שהתורה היא למעלה מהמצות ופעמים משמע שהמצות הם למעלה מהתורה ששניהם אמת כי התורה היא מבחי' מוחא והמצות מבחי' גלגלתא ויש מעלה במוח שאינו בגלגלתא שהוא בחי' פנימית ויש מעלה בגלגלתא שהוא חיצוניות עליון יותר כו' צ"ל לפ"ז דהיינו לפי שהתורה נמשכת מחכמה דאצי' ולגבי חכמה דאצי' שייך לומר כן שעם היותה בחי' פנימית וגלגלתא היא חיצוניות אך לפי שהיא חיצוניות הכתר כו' אבל מו"ס שהיא פנימית הכתר היא למעלה לגמרי מבחי' גלגלתא שהיא חיצוניות שלו, מאחר דמו"ס הוא הבחי' שבכתר שאינו במנין הע"ס כלל פשיטא דבחי' זו הוא למעלה לגמרי מבחי' שבכתר שהוא במנין הע"ס כי הבחי' שאינו במנין הע"ס היינו לפי שהיא בחי' תחתונה שבמאציל דאנת הוא חד ולא בחושבן וכמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג, ואע"ג דבע"ח שם איתא דזהו בחי' עתיק, ומו"ס הוא בבחי' א"א, אך הרי ע"ז נתבאר כאן שבמו"ס הוא בחי' תענוג שהוא בחי' א"ס ממש, ור"ל דבחי' עתיק שהוא בחי' תענוג הוא מתגלה בח"ס בבחי' פנימיות ממש, משא"כ בחי' גלגלתא שהיא חיצוניות, וכמ"ש בע"ח שכ"ב פ"ה באריכות, וע"כ מו"ס אינו במנין ע"ס ע"ד מ"ש בע"ח שמ"א פ"ג, ועיין מ"ש בביאור ע"פ שוש אשיש בהפטרה דפ' נצבים מבואר כמ"ש כאן. אמנם בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות מבואר דגם לגבי בחי' מו"ס שייך לומר שיש בחי' בגלגלתא שהיא גבוה יותר כי מו"ס היא חכמה שבכתר והוא מקור התורה וגלגלתא היא כתר שבכתר, והוא מקור המצות אלא שהיא חיצוניות כו'. ולכאורה זהו נגד מ"ש בע"ח שכ"ב פ"ה הנ"ל. ולפ"ז צ"ל שהפנימית דכתר שלמעלה לגמרי מגלגלתא הוא מ"ש בע"ח שכ"ב ספ"ו שהכתר שלו הוא אור רוחני מקיף עליו כו', אמנם החיצוניות שלו המתפשטים למטה כו' הוא הגלגלת כו' ע"ש (וזהו ענין רישא וגולגלתא ומוחי המבואר בזהר פ' אמור דצ"ו ע"ב ע"ש במק"מ דפי' רישא הוא עיקר הכתר שהוא בסוד אור מקיף וגלגלתא הוא חיצוניות הכתר כו', והרמ"ז כתב רישא הוא פנימית הכתר גלגלתא הוא סיום חיצוניות המתפשט ונעשה גלגלתא כמ"ש בא"י עכ"ל, וכוונתו גם כן למה שכתב בע"ח שכ"ב ספ"ו החיצוניות שלו המתפשטים כו'). אך באמת י"ל דלא תברא כלל כי דרוש הנזכר בביאור יביאו לבוש מלכות מיוסד ע"פ מ"ש בע"ח שער א"א פ"ג, המיוסד ע"פ מאמר האדר"ז דרפ"ח מאמר תלת רישין כו', ושם מבואר דגלגלתא יש בו בחי' שלמעלה ממו"ס כי גלגתא הוא כתר דא"א ומו"ס הוא חכמה דאריך אנפין כנ"ל. אך מבואר שם בע"ח שבתוך הגלגלת הזה יש בתוכו בחי' מוח סתום מאד מלבד מו"ס דא"א ונק' אוירא עילאה, ובפ' ד' כ' שבחי' זו נמשך מבחי' האי רדל"א דע"י שלא יכלה להתלבש בא"א (היינו בבחי' גלגלתא ע"ש) ואחזי נהוריה בהאי רישא כו' הנק' אוירא, ושם ספ"ז ביאר דהיינו ששם מתגלה הדעת דעתיק והוא נשמה דא"א, משא"כ בגלגלתא מלובש חסד דעתיק שהוא מבחי' ז"ת דעתיק והוא בחי' רוח דא"א שלמטה מבחינת נשמה כו' ע"ש (ועיין מזה ג"כ במבוא שערים ש"ג ח"ב פ"ג ושם פ"ה, וזה תבין איך לפעמים כו' ע"ש, ועיין ביונת אלים פמ"א וז"ל ואמנם יש בפנימית הגלגלת אוירא כו' כתר נעלם כי כללות רדל"א אחזיה נהורא בההוא אוירא כו' ע"ש. ועיין בספר הוד מלך לספרא דצניעותא דף