תרמה

ארבע חיות הן נושאות הכבוד כו'), והנה בענין והחיות נושאות את הכסא מבואר בזהר ויקהל דקצ"ח ע"ב ע"פ קחו מאתכם תרומה לסלקא לה לההיא תרומה רזא דכורסייא קדישא לאתחברא באבהן ובבעלה שהוא עליות המ' לקבל מחג"ת הנק' אבהן, וההמשכה ע"י יסוד ע"ד אלה תולדות יעקב יוסף וזהו ולבעלה (וכ"מ שם דף ריש סע"א גבי תרי ממאה לה ולבעלה ע"ש במק"מ), וא"כ עד"ז ע"י הד' ציצית נמשך היחוד העליון, ובת"א פ' יתרו בד"ה זכור ושמור בדבור אחד נאמרו ושם דקי"ח ע"ג פי' והחיות נושאות בבחי' עליונה יותר ע"ש במ"ש והחיות בהנשאם את הכסא נושאות את מראה אדם שעליו לבחי' כי לא אדם הוא כו' ע"ש, אך באמת שניהם עולים בקנה א' כי כדי להיות יחוד זה דזו"נ דאצילות צ"ל מקור ההמשכה מאוא"ס מבחי' כי לא אדם הוא שיהי' נמשך אור חדש בבחי' אדם, וכמ"ש עוד בת"א פ' חיי בד"ה עיין בע"ח דכ"ח ע"ב וא"ש הא דתנן יפה שעה א' כו' מפני שהזווג זו"נ הוא באצי' והמצות ממשיכות מ"ד דאצילות ושרשו ממו"ס דא"א עכ"ל, וע' מענין יחוד זה בלק"ת בדרושי עשי"ת בד"ה להבין פי' הפסוק מי אל כמוך ושם פ"ב בענין פי' לשיקבה"ו, וזהו ענין ל"ב חוטי הציצית שנז' בר"ח שער הקדושה פ"ו שהם ל"ב נתיבות חכמה עילאה שנמשכין בד' החיות ע"י צדיק, והענין כי החיות אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו, ועמ"ש מזה בד"ה האזינו השמים דרוש השלישי פ"ג שם פי' שיומשך מבחי' כבוד עילאה ל"ב נתיבות החכמה בכבוד תתאה בחי' כסא הכבוד והיינו והחיות נושאות את הכסא כו' ובד"ה ואולם חי אני וימלא כבוד ה' פי' שזהו בחי' עליונה יותר מבחי' מכה"כ, ולכן וימלא לשון עתיד שלע"ל יהי' כן והמשכה זו היינו ע"י חי אני שבחי' אל חי מאיר בבחי' אני שהוא מ' ומזה נמשך וימלא כבוד והיינו ג"כ ענין בכה"מ, מבחי' איה מקום כבודו וכמ"ש מזה ג"כ בד"ה כי על כל כבוד חופה, והנה במצות ציצית כ' במא"א שם כי י"ג חוליות וה' קשרים שיש בכל א' מהד' ציצית רומז לבחי' חי, וד"פ חי היינו שם ע"ב (וע' מענין זה בהרמ"ז ר"פ פקודי), פי' ד"פ חי שבשם ע"ב היינו ד' בחי' אבי"ע שיש בחכמה דאצילות עצמה כו', נמצא העולה מזה אשר ע"י ד' כנפות וד' ציצית שזהו בחי' והחיות נושאות נמשך בחי' ברוך כבוד הוי' ממקומו ע"ד ואולם חי אני וימלא כבוד ה' שז"ס היחוד העליון, וכמ"ש בעה"ק חלק התכלית פמ"ט ופרק ס"ג, לכן הם ל"ב חוטין כחשבון כבוד, והוא גלוי אור א"ס ממש למטה כמו למעלה לכן על זה אמרו יפה שעה א' בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, אף שעוה"ב הוא תענוג אין קץ ומוטב דלידייניה כו' עכ"ז ג"ע הוא בעולם הבריאה ואינו ערוך ליחוד זה שהוא המשכות גלוי אור א"ס (ועיין מזה בת"א פ' חיי שם בד"ה להבין מארז"ל יפה שעה א' ובפ' תצוה בד"ה ואתה תצוה את בנ"י וע' באג"ה סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת), ולכן ע"י וראיתם אותו דמצות ציצית יומשך וזכרתם את כל מצות ד' שבהן ועל ידן נמשך יחוד זה דבחי' ואולם חי אני וימלא כבוד, רק בציצית מבואר זה יותר מטעם הנ"ל דד' ציצית הן ד' חיות נושאי הכסא וממשיכים המשכה זו גם תכלת