תרמד

אני ד' אלקיכם אשר הוצאתי

אני ד' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ.

פ"ד דמנחות דף מ"ד א' אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר עכשיו נדמו עלי כד' עדים כו' (וע' זהר ס"פ שלח דף קע"ה ע"א נז' ג"כ על הציצית ד' סהדי כו'), ולהבין למה דוקא במצות ציצית הוא כן אשר ד' ציציותיו טפחו לו על פניו י"ל משום שנאמר בה וראיתם אותו וזכרתם כו' ולא תתורו כו' אשר אתם זונים אחריהם, נשמע מצות ציצית שייך לשלא יהיו זונים כו'. ויש להבין זה גופא איך ע"י קיום מצות ציצית יומשך ולא תתורו כו' (וע' מזה בש"ך פ' תצא ע"פ גדילים תעשה לך ובמהרמ"א ס"פ שלח), והענין כי ד' ציצית פי' במא"א אות ד' וז"ל ד' ציצית כנגד ד' נושאי הכסא ד' חיות כו' ע"ש (וכ' הי"נ שזה מבואר ברע"מ פ' פנחס דרכ"ו ע"ב ודרכ"ז וכ"כ הבחיי ס"פ שלח דף קפ"א א' גבי ועוד יש במצוה הזאת סוד נפלא שבה מתדמין ישראל לחיות המרכבה כו', דע כי

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.