תרלב

המשיח יהי' הלבוש לבושי' כתלג חיוור, ועמ"ש מענין גיאות לבש בת"א בד"ה יביאו לבוש מלכות שנתלבש במדת גיאות והתנשאות להיות בבחי' מלך על העולם, ובהביאור שם שהוא מל' דא"ס, וזהו ג"כ פי' ברוך כבוד ה' ממקומו כי כבוד הוא לבוש, ממקומו היינו מקור ושורש הלבוש, וכמ"ש מזה בד"ה ואולם חי אני וימלא כבוד ה', ובקי"ס נאמר כי גאה גאה, היינו לפי ששם נאמר ה' ימלוך לעולם ועד כי בא סוס פרעה ובחי' מלוכה נק' ה' מלך גיאות לבש, וכן איתא בילקוט בתילים שבשעת קי"ס נתלבש הקב"ה בלבוש גיאות כו', ובמ"ת לבש ה' עוז כדי שיהי' ה' עוז לעמו יתן, ובמד"ר ס"פ ואתחנן עשרה לבושים, ופי' בשל"ה ס"פ בראשית דף רע"ב ע"ב שהם התגלות ע"ס משרשן הנעלם, ולכאורה לפמש"כ דבחי' לבוש זהו סוכ"ע א"כ קשה איך שייך עשרה לבושים, ובילקוט שם ז' לבושים שזהו הכל ענין עשר ספירות, ועשר ספירות הם בחי' ממכ"ע כמו השכל שורה במוח כו', אך הענין יש לפרש עפמ"ש המשל לענין סוכ"ע שאין הפירוש סובב מלמעלה אלא פירוש שהוא בבחי' העלם ומבואר המשל הזה מכחות הנפש שיש בהן העלם וגילוי שבחי' הגילוי זהו כמו שמאירים באברי הגוף וההעלם הוא כמו שהם כלולים בעצם הנפש, והרי כשהם כלולים בעצם הנפש יש שם ג"כ התכללות עשר בחי' ג' שכליים חב"ד וז' מדות אלא ששם הם במדריגות גבוהות יותר וגם כלולים יחד, והנמשל שיש ע"ס שבבחי' גילוי זהו ענין ממכ"ע ויש כמו שהן כלולים עדיין בשרשן הנעלם בחי' כתר זהו סוכ"ע ונק' ע"ס דעקודים, לכן שייך שפיר עשרה לבושים, כי גם בהארה זו המאיר בבחי' סובב ומקיף ע"ד יסובבנהו כו' לפעמים מאיר המקיף בבחי' חסד שבו ולפעמים מאיר בבחי' חכמה שבו וכמו במ"ת ה' עוז לעמו יתן.

קיצור מההג"ה. ענין ברוך כבוד, כי גאה ע"י ה' ימלוך, וענין עשרה

לבושים ע"ס דעקודים ע"כ הגה"ה).

כי הנה למעלה בבחי' ממכ"ע הנמשך ובא בסדר מדריגות מעילה לעילה כו', וראשית הגילוי בג"ע העליון שהוא גילוי עונג האלקי שהנשמות נהנין כו', הרי בחי' התענוג האלקי הזה אינו אלא בחי' הגילוי מההעלם דהיינו רק בחי' אור וזיו הארה בעלמא בלבד מעצמות העלם עונג העליון שבאוא"ס ב"ה בעצמו ובכבודו שנק' בחי' מקור התענוגים, כי בחי' העונג הנגלה בג"ע יש לו שיעור למטה בכל עולם לפי מדריגתו בצמצום עד צמצום היותר אחרון כו', אבל עונג הנעלם בעצמות אוא"ס אין לו סוף ושיעור ויש תענוג למעלה מתענוג עד רום המעלות בעילוי אחר עילוי לאין קץ ומספר כמאמר ירוממוך סלה, פי' סלה בלי הפסק ושיעור לרוממות למעלה מרוממות כו' כי אוא"ס למעלה עד אין שיעור כו', וכל בחי' הרוממות הללו היינו ג"כ הנק' עונג ושעשועי המלך בעצמותו דוקא שאין להם שיעור כנ"ל, כי בחי' עונג זה הנעלם בעצמות הוא נבדל ומרומם לגמרי מבחי' ההשתל' עד שאין יכול להתלבש ולהאיר בג"ע העליון בבחי' גילוי כלל, ולכך נקרא בחי' סובב כנ"ל, וכמארז"ל ביו"ד נברא העוה"ב, הרי כל תענוג העוה"ב אינו ערוך לגבי מקור התענוג שבעצמות אור א"ס מאחר שלא נברא