תרלא

אדם נתהווה אדה"ר כמו מדבור מ' דאצי' נעשה כח"ב לבריאה, ולכן בעולמות עליונים נמשך ממאמר תדשא המלאכים שנקראים דשא, והן בחי' יוצר משרתים, ובחי' עשב נקרא ואשר משרתיו כולם עומדים כו', וכן עשב הוא בחי' ע"ב שין היינו הדעת הנמשך בג' בחי' חג"ת כמ"ש במ"א ע"פ ונתתי עשב בשדך לבהמתך, וכן הרועה בשושנים הם יג"מ הרחמים שהם ג"כ ממאמר תדשא כו', ועמ"ש במ"א ע"פ בנאות דשא ירביצני כו', אך למטה נמשך מזה ג"כ גידול וצמיחת דשא ועשב גשמי ממש וכל פירות שבעולם, ונמצא ממאמר תדשא נמשך ונתהווה ענינים נפלאים וגבוהים וגבוה מעל גבוה, וגם כל הצומח ותענוגים הגשמיים, וזהו כמו ציור אדם שיש בו דברים גבוהים כמו חב"ד שבמוחו ומדות עליונות אהוי"ר כו', וגם יוצא ממנו פרש ופסולת גשמיים שהוא צואה ממש היוצא מנקב האחור אחר בירור הקרביים, וכן מי רגלים כו'. כמו"כ עד"מ מאמר תדשא הוא ציור אדם וקומה שלימה ונתהווה ממנה עליונים וגם ענינים גשמיים שנחשבים עד"מ פסולת לגבי ענינים העליונים כערך פרש היוצא מהאדם לגבי חב"ד שלו כו'. וכ"כ בע"ח שער ל"א שער הארת המוחין זו"נ פ"ה, ואמנם מצד האחור דז"א כו' מחציו ולמטה יש בו נקודה ג' באחור אשר משם יוצא פסולת ושמרי המאכל, ומכאן יוצא הארה אל החיצונים, וז"ש שהקליפות ועבודת כוכבים נק' צואה בלי מקום וכמ"ש צא תאמר לו וכו' עכ"ל. ולכן ארז"ל שלשה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כו' נאמר ע"ז כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום, ונק' זבחי מתים שהוא ענין מה שנפל בשבה"כ, ועיין בהרמ"ז פ' תצוה דקפ"ד מענין נקב האחור, ועמ"ש ע"פ ונשב בגיא מול בית פעור שזה הי' ענין פעור. ועפ"ז יש לפרש מארז"ל פ"ק דברכות דט"ו א' הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויניח ציצית ותפילין כו' ופי' בת"א סד"ה בשלח פרעה שמתחלה יפנה ויסיר הצואה מקרבו שהוא בחי' הרע שבקרבו כו' כי שורש בחי' ק"נ ותאוות גשמיים הוא מקבל מבחי' פסולת הנ"ל, וכיון שעיקר קבלת עול מלכות שמים הוא להיות ועמך לא חפצתי שיהי' התענוג רק בו ית', אז תתענג על ה', א"כ א"א אא"כ יפנה ממנו הצואה והפסולת הנ"ל, שזהו כמו ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם כמו הזונה שלהוטה לקבל תענוג מאיש זר כו', וזהו יפנה היינו בחי' ולא תתורו כו', ועמ"ש בזוהר ר"פ נח ע"פ אלה תולדות נח אלה פסל את הראשונים ר"ל פסל את בחי' שפע הפסולת כו'.

ג) והנה בחי' סוכ"ע נק' בחי' לבוש כמ"ש ה' מלך גיאות לבש כו', וזהו לבושי' כתלג חיוור כו' (הג"ה בילקוט בתילים במקומו שלימות