תרל

והנה דרך פרט הנה בחי' ממכ"ע מבואר למעלה שהוא בחי' גילוי אשר הוא הולך ומתמעט כו' עד"מ גילוי השכל שבמוח וכח הראי' בעין כו' עד כח ההילוך ברגל עד שנמצא שיש חילוק רב בין ראש לרגל ע"י חיות מצומצם בציפורן הרגל וכיוצא. וכמו"כ עד"מ למעלה הנה געה"ע דבריאה שם הנשמות נהנין מזיו האלקי בעונג נפלא עד אין קץ ושיעור להיותו עונג אלקי ממש שהוא בחי' א"ס כו', והארה זאת מתמעטת ויורדת בירידת המדריגות מעילה לעילה עד ג"ע התחתון דיצירה ועשי' שאין שם גילוי אור כ"כ ומשם יורד האור ומתמעט יותר ויותר עד ע' שרים דעשי' שמשפיעים בעוה"ז תענוגים גשמיים וההשפעה לע' שרים נמשך משמרי האופנים, כי אופן המקבל עונג האלקי בעשייה הוא פנימי' עולם עדיין וחיצוניות שלו נמשך בהשרים שמקבלים מהאופנים פסולת העונג ומהם שורש תענוגים הגשמיים דעוה"ז כידוע במשל המאכל הגשמי שמתברר בקיבה ונדחה פסולת שלו לחוץ, והמובחר שבו נעשה חיות בדם הוא הנפש. כך יש למעלה מלאכים עליונים בעולם העשי' שנק' קרביים ואצטומכא כמ"ש בר"מ וכמ"ש וכל קרביי את שם קדשו שהן המבררים אור השפע האלקי הנשפע מיצי' לעשי', ומן המובחר נעשה חיות ואור עליון בהשגות המלאכים דעשי' והפסולת נדחה לחוץ ונק' שמרים, והוא פסולת השפע עונג העליון הנמשך להשרים להיות משפיעים למטה תענוגים גשמיים וכמו טעמים מתיקות שבמאכלים וכיוצא ששרשם מפסולת עונג העליון כידוע, אך לכאורה יפלא שהרי בע"מ נברא העולם וידוע דכל מאמר ומאמר הוא המקור והמחי' מהנברא ההוא שנברא מאותו המאמר כמו מאמר יהי אור כו' ממנו נתהווה האור ואין להאור מציאות וקיום בלעדי אותיות יהי אור, ויהי אור משמע פשוטו של דבר שמאמר זה סיבת קיומו של אור תמיד, וכן עד"ז כל המאמרות, וכמ"ש בסש"ב ח"ב פ"א בפי' לעולם ה' דברך נצב בשמים, וכן מאמר תדשא הארץ שורש מציאות כל זרע הארץ ופרי העץ להוציא צמחים תמיד מאין ליש בלי הפסק כו', והרי אמרו דאין לך עשב מלמטה שאין לו מזל כו' והמזלות מקבלים רק הפסולת משמרי האופנים כנ"ל, והאיך יתכן לומר שבחי' הפסולת והשמרים נמשך במאמר תדשא הארץ וכיוצא אחרי אשר המאמרות נקראים בשם מוצא פי ה' כו'. אך הענין הוא מפני שיש חילוקי מדריגות רבות מאד ביו"ד מאמרות, ע"י ריבוי ירידות המדריגות אשר בבחי' ממכ"ע כנ"ל, וכמשל גילוי השכל שבמוח עד כח ההילוך אשר ברגל כנ"ל, והגם שיש חילוקי מדריגות כ"כ עד שאין ערוך כלל לרגל עם הראש מ"מ כולם מתאחדים והיו לאחדים כי הרי משתלשל זה מזה כו'. וכמו"כ יובן למעלה ביו"ד מאמרות שנתגלו בירידות המדריגות מאד עד שמאמר תדשא הארץ דשא נמשך ג"כ בעשי' להתלבש בבחי' צומח עשב ותבואות כו', וה"ז כדמיון כח ההילוך אשר ברגל, וכמ"ש והארץ הדום רגלי, והגם שאין להם ערך לגבי חיות היותר עליון כמו הנשמות שנהנין מזיו כו' מ"מ כולם מתאחדים זה עם זה כמו שיש גידי המוח גם ברגל להרגיש גם הכאב שבציפורן הרגל כו' (הג"ה ור"ל כי מאמר תדשא הארץ דשא יש בו ג"כ כמו ציור אדם עד"מ שהרי ממאמר נעשה