תרכט

הקיצור. יקשה ענין כפל הזכירות וזכרתם תזכרו וענין ב"פ אני הוי'. ויקדים ענין ממכ"ע וסוכ"ע, ממכ"ע גילוי, וד' עולמות אבי"ע כמו מדבר חי צומח דומם, ובמדבר גילוי השכל, ויש בזה קטנות וגדלות, שרפים אומרים קדוש ואופנים אומרים ברוך, וראשית הגילוי בחכמה, ובהג"ה זהו ענין חביב אדם שנברא בצלם אלקים, לפי שהמדבר נגד האצילות נצב הקומה רוח האדם העולה היא למעלה, ופי' צומח ע"ד שהמלאכים יוצר משרתים נקראו דשא נשאו דשאים ק"ו בעצמם כו' ישבעו עצי ה', והם בכלל בחי' מדות חג"ת, ועשי' דומם המכוון דוגמת בחי' אותיות, ומאותיות דעולם העליון נעשה מקור השכל לעולם התחתון, ומ"מ בכללות העולמות נקראו אף י"ס דעשי' בשם בחי' דומם, ועמ"ש בת"א בד"ה ויגש אליו יהודה, וכ"ז הוא בחי' ממכ"ע.

ב) אך הנה בחי' סוכ"ע הוא בחי' ההעלם שלמעלה מעלה מבחי' הגילוי הנ"ל. ומה שנק' סובב אין הכוונה שהוא סובב ומקיף מלמעלה בלבד ואינו נמצא למטה כלל, שהרי נאמר את השמים ואת הארץ אני מלא, אני ממש דהיינו מבחי' סובב כו', וכמ"ש בזוהר דלית אתר פנוי מיני' כו', אך פי' סובב הוא בחי' ההעלם. והענין הוא עד"מ בחי' הארת הנפש שעל האדם מלמעלה שאינה באה כלל בבחי' גילוי כמו בשכל וכל האברים שנמצאת הארה הזאת בהשוואה אחת על הראש והרגל יחד ואין בה חילוק מדריגות כלל כו' (הג"ה, לפמש"כ פי' סובב אין ר"ל סובב מלמעלה כ"א סובב הוא ההעלם, א"כ א"צ לומר המשל מבחי' הנשמה שלמעלה מהגוף שהוא בחי' מזלי', כ"א גם הנפש שבתוך הגוף הנה הנפש עצמה אין לה בחי' התחלקות לכמה כחות פרטיים אלא שכל הכחות כלולים ומתאחדים בה ואין עולים בשם כח פרטי כלל כמ"ש בד"ה וידבר הנ"ל פ"א זהו משל לבחי' סובב שהוא ההעלם, ועיין בד"ה ואלה המשפטים בהביאור עכ"ה) גם בחי' סובב למעלה היינו בחי' אור א"ס שאינו בא לבחי' גילוי כו' כי הוא למעלה מגדר בחי' השתל' לבוא בסדר המדריגות במיעוט אחר מיעוט כנ"ל, אלא שוה ומשוה כו' נמצא הוא בעולמות היותר תחתונים בהשוואה אחת כמו בעולמות עליונים בלי שום שינוי כלל כמ"ש אני ה' לא שניתי כו', וזהו פי' והקדוש בשמים ובארץ קדוש לשון הבדלה בבחי' ההעלם, אבל הוא נמצא בבחי' ההעלם למטה כמו למעלה ממש, לכן הוא בשמים ובארץ בהשוואה א', וכמ"ש הלא את השמים ואת הארץ אני מלא בהשוואה א' כו' כחשיכה כאורה כו', וזהו עיקר ההפרש בין בחי' סובב לבחי' ממלא הנ"ל דרך כלל.