תרכז

כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם כו' דלכאורה אינו שייכות כלל לזכור על המצות בראי' זו כו' (ועמ"ש מזה בלק"ת סד"ה והי' לכם לציצית הראשון). ויובן זה בהקדים ענין הידוע דיש ב' בחי' המשכות החיות והשפע מאור א"ס הא' בחי' ממכ"ע והב' בחי' סוכ"ע. וביאור ענינם מבואר בכמה מקומות. ועמ"ש בלק"ת בד"ה וידבר אלקים כו' אנכי הוי' אלקיך כו' משל ע"ז מכחות הנפש המלובשים בגוף וראשיתן כח השכל שבמוח ומהתכללות כחות אלו בעצם הנפש יעו"ש. אך לתוספת ביאור הנה בחי' ממכ"ע הוא בחי' הגילוי עד"מ גילוי אור השכל שבאדם שנתגלה אורו בבחי' כלי המוח מההעלם, וכמו התינוק שמתחילת תולדתו דעתו קצרה מאד מחמת קוטן הכלי אין אור השכל מלובש בו בגילוי ונשאר בהעלם עדיין בעצם הנפש, ולכן ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה שע"י שהכלי המוח הולך ומתרחב ומתגדל עי"ז ניתוסף בו בחי' הגילוי של השכל יותר, כי הרי נראה ונגלה בו בחוש כח השכל להשכיל כל דבר יותר כל מה שיגדיל יותר כידוע. ונמצא יש בחי' גילוי בחלק המדבר, וכמו"כ יש בחי' גילוי בחלק הצומח ובחלק החי כמו הבהמה למינה ועץ השדה למינהו, והנה בחי' אור החיות שבהם בא מלמעלה בבחי' הגילוי מן ההעלם ע"ד הנ"ל במדבר עד שגם בבחי' חיות המצומצם ביותר כמו בחלקי הדומם ג"כ האור והחיות בא מבחי' ההעלם לגילוי. והנה ודאי אין גילוי אור וחיות חלק המדבר ערך אחד עם חיות החי. וזהו שאמרו חביב אדם שנברא בצלם כו' שנאמר כי בצלם אלקים עשה את האדם משא"כ בבהמה וחיה, וזהו לפי שהמדבר לגבי חי הוא כערך אצילות אצל הבריאה וכדלקמן ואצילות הוא אלהות ממש, משא"כ הבריאה יש מאין ואין ערוך זל"ז ולכן ג"כ מדבר לגבי חי הוא הגבה מאד נעלה שנברא בצלם אלקים שהוא בחי' אצילות (ז"ל המד"ש. והחסיד ז"ל פי' כי השי"ת ברא את האדם והשליטו על בעלי חיים בכח השכל אשר בו, ולזה האדם נצב הקומה להורות כי שרשו ועיקרו למעלה ואין כן שאר הבעלי חיים, אבל הם כפופים להורות כי שרשם למטה בארץ, וזהו הצלם אשר בו נברא האדם נושא לכל החכמות, כי בו אפשר להשיגם כולם עכ"ל. ומ"ש ולזה האדם נצב הקומה זהו ע"ד רוח האדם העולה היא למעלה כי שרשו שם מ"ה בחי' רצוא, ורוח הבהמה שם ב"ן היא היורדת למטה לבי"ע, ומזה נתהוו פני אריה פני שור כו', עכ"פ מזה יובן ענין אדם ובהמה שהוא משל ודוגמא לאצי' ובריאה, וזהו הכל בבחי' ממכ"ע, ולכן נק' בצלם אלקים וכתיב ודמות כמראה אדם כו'. ועיין במד"ר פ' עכ"ה) וכן החי עם הצומח כי יש לכאו"א מדריגה בפ"ע, עד שחיות ואור זה מתלבש בבחי' מדבר וחיות ואור זה מתלבש בבחי' בהמה וזה מתלבש בבחי' צומח וזה בבחי' דומם כאו"א לפי מזגו ותכונתו נמשך מן ההעלם לגילוי, וגם בפרט הנה בכל חלק מדצח"מ אין כל א' דומה לחבירו כי במדברים אין שכל זה דומה לשל חבירו כו' כידוע בפי' תוכן רוחות ה', וכמו"כ אין כל חי דומה לחבירו, וכן בצומח ודומם, כי בכל או"א נמשך המשכה מיוחדת בבחי' הגילוי מן ההעלם כו', וא"כ נמצא שבבחי' הגילוי מן ההעלם נמשך האור בהתחלקות רבות מדריגה אחר מדריגה בכמה אופנים שונים, וכך יובן למעלה בבחי' גילוי הכללי מאלקים חיים להחיות ולהוות מאין ליש, הנה ג' עולמות בי"ע הן לנגד דצ"ח כמ"ש בע"ח (וזהו ג"כ ענין הסנה בוער באש שראה משה כו' שהוא שרש ד' יסודות ארמ"ע שהן דצח"מ והן ד' עולמות אבי"ע