תרכו

בנין ז"א דאצי' (וי"ל היינו כדפי' לעיל דבחי' לבוש זה הוא הממוצע בין עצם קול פשוט שזהו כמו בחי' א' כמ"ש בסידור ועי"ז נמשך התהוות הדיבור כו' אך חכו ממתקים כתיב וזהו ענין גומל חסדים טובים וכמ"ש במ"א ע"פ ויצץ ציץ ויגמול שקדים כו' שזהו גילוי מבחי' ורב חסד שלמעלה מהחכ' שמשם המתקת הדינין כו', והלבן הוא בחי' וימינו תחבקני כי ר"ה תכלת זהו בחי' שמאלו תחת לראשי, ואע"ג שעיקר בחי' ימינו תחבקני זהו מקיפים דסוכות מ"מ ביוהכ"פ מתחיל גילוי החסדים כו' כמ"ש בפע"ח ולכן הי' הלשון של זהורית מלבין וגם שעבודת היום בבגדי לבן דוקא ועל ידי זה נמשך אח"כ בחי' עוטה אור כשלמה בשמח"ת כנ"ל.

לתוספות ביאור. דהנה י"ל מארז"ל בענין הוא של בגד וכנפיה של עור חייבת דעכ"פ כש"כ אם כנפיה ג"כ של בגד שחייבת ולפי מש"ל דד' כנפות מבחי' פני אריה פני שור כו' נק' עור א"כ לכאורה לעולם צריך להיות כנפיה של עור כו', הן אמת שי"ל שהן עצמן לא נק' כנפיה של עור כי העור הוא בחי' החיצוני' שלהם כו', אך עוד אפשר לומר והוא דמודעת זאת שיש ב' בחי' לבושים למעלה הא' בחי' ח"ע נק' לבוש לאא"ס ב"ה כמש"ל בפי' עוטה אור כשלמה כו' והב' בחי' מל' נקרא ג"כ לבוש כמ"ש יביאו לבוש מלכות כו' וכתיב ה' מלך גיאות לבש כו' וע' ע"פ ועשית בגדי קדש כו' מענין ב' לבושים אלו וגם בפסוק יונתי כו' נתבאר מענין לבוש מלכות, והנה כשישראל הם במעלה עליונה בבחי' רעותא דליבא אז ממשיכים אור חדש מאוא"ס ב"ה מלמעלה מהחכמה להיות נמשך ומתלבש בחכמה שהוא התורה ואזי נשמות ישראל הן למעלה מבחי' תורה וזהו שנקרא התורה מאורסה ובחי' כלה לגבי נשמות ישראל שהם בחי' חתן המשפיע וממשיך בה אוא"ס ב"ה וכיון שכן החכמה היא הלבוש אשר תכסה בה והד' כנפות הם חגת"מ דאצילות מרכבתא עילאה דאצילות והציצית הם המשכת קוצי דשערי דא"א בשערות דז"א והיינו בחי' אהבה רבה ורחמים גדולים ויראה עילאה ולכן גם כנפיה הם של בגד שהרי הם ג"כ מבחי' אצילות לבושים דהוד והדר, אך כשאין להם בחי' אהבה רבה הנ"ל ממשיכים מבחינת האור המלובש בחכמה עילאה כדכתיב הוי' בחכ' להיות מתלבש בלבוש מלכות וזהו ג"כ בחי' הטלית שנקרא פרישו דמלכא, ואז הד' כנפות הם מבחי' פני אריה דבריאה כו' שהוא מרכבתא תתאה כו' והציצית הן מרכבתא עילאה דהיינו מבחי' חגת"מ דאצילות ומ"מ שליש גדיל כו' כנ"ל.